לאור השינויים שהביאו עימם נגיף הקורונה ואי היציבות החברתית, מתחילים שוכני הערים הגדולות בנהירה מאסיבית אל אזורי הפריפריה.

גל הנהירה החל בסביבות מרץ ואפריל בשנה שעברה, בתחילת הסגרים, כשהגיעו מאי ויוני, ובעוד הפגנות אלימות פורצות בערים הגדולות, החל הגל שני.

על מנת להבין יותר לעומק את המגמה המתפתחת, חשוב להבין את גלי ההגירה הפנימיים הללו, שמתרחשים בעיקר בקרב אנשים אמידים המסוגלים להרשות לעצמם בית נוסף והמסוגלים לעבוד מרחוק.

המשך המגמה ייתכן שיוביל לירידת מחירים בערים הגדולות וסביבתן. 

במסגרת ההגירה אל מחוץ לאיזורי המטרו של קליפורניה, מי שלא יוצא את המדינה גופא חושק במיוחד להתגורר באיזורים המדהימים ביופיים של סביבות אגם טאהו.

סוכנת הנדל"ן ניקול בלייר מעידה כי אותה מגמה גורמת גם לעלייה חדה בביקוש באיזורי הכפר שבסביבות הרי הסיירה נבאדה, "הבעיה הכי גדולה של המתווכים באזור היא יותר מדי קונים ולא מספיק נכסים, שנה שעברה לא היינו מדמיינים אפילו שדבר כזה יכול לקרות".

בחוף המזרחי, קורה דבר דומה לנכסים באיזור קייפ קוד.

"שוק קייפ קוד פעיל ביותר, אני מוכרת נדל"ן באזור 26 שנה ומעולם לא ראיתי דבר כזה" אומרת ג'ואן וויטר, מתווכת מהאזור.

נשאלת השאלה: האם תימשך היציאה מהערים?

והאם דבר דומה יכול לקרות גם עבור אלה שאינם אמידים כמו השחקנים הרלוונטיים לקייפ קוד, הסיירה נבאדה ולייק טאהו? אם המגמה הנסקרת כאן תמשיך, המגמה יכולה להגיע גם לבעלי המקצוע הצעירים ולמעמד הביניים, לאחר שיתרונות העיר מתרוקנים מתוכנם וחסרונותיה מתגברים, הדבר לא יהיה מפתיע במיוחד.

המחירים עלולים לעלות.