קשה מאוד למצוא בתים זולים ומתאימים ל"פליפ" בשוק הנדל"ן התחרותי בארצות הברית, אך מי שבכל זאת מצליח לעשות את זה צפוי לצאת עם רווח נאה במיוחד. זה המסקנה העיקרית של דו"ח חדש שפורסם החודש.

אילוסטרציה

הדו"ח, שפורסם ע"י חברת הניהול ATTOM Data Solutions, מצביע על כך שבמהלך הרבעון השלישי של 2020 אומנם נרשמה ירידה בסך עסקאות ה"פליפ" בארה"ב, אך הרווח החציוני עלה לשיא של 20 שנה.

חשוב להסביר כי לצורך העניין, "פליפ" מוגדר כנכס שנרכש ונמכר בתוך 12 חודשים. למעשה, במהלך הרבעון השלישי של השנה נרשמו 57,155 עסקאות "פליפ" של בתים ודירות בארצות הברית. מדובר ב-5.1% מסך עסקאות הנדל"ן שהתבצעו במהלך הרבעון, וירידה קלה לעומת 6.7% ברבעון השני של 2020.

כאמור, הסיבה לירידה אינה קשורה לרווחיות של ה"פליפ", אלא ככל הנראה נובעת מהמחסור העצום שקיים בבתים למכירה, בייחוד הנכסים הזולים ביותר (בתים זולים יותר הם כמובן היעד של מי שמבקש לבצע 'פליפ').

אילוסטרציה

טענה זו מקבלת תוקף נוסף מאיגוד סוכני הנדל"ן הלאומי (National Association of Realtors, או NAR), שהצביע על ירידה של 22% בנתוני המכירות של בתים עד 100 אלף דולר בין אוקטובר 2019 לאוקטובר 2020.

לשם השוואה, לא נרשמו שינויים משמעותיים בנתוני המכירות של בתים ב-100 אלף דולר עד 250 אלף דולר. לעומת זאת, עלייה של כ-60% נרשמה בעסקאות הרכישה של בתים בשווי 500 אלף דולר עד 750 אלף דולר.

כאמור, הרבה יותר קשה למצוא בית זול שמתאים לעשות בו "פליפ", אך מי שמצליח צפוי להרוויח ובגדול. במהלך הרבעון השלישי, שבו כאמור נרשמו כ-57 אלף עסקאות "פליפ", המחיר החציוני של בית שעבר "פליפ" עמד על 240 אלף דולר. חשוב להסביר שמדובר בנתון ברמה הלאומית, ובתים בערים מסוימות - למשל לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו וניו יורק - כמובן יקרים בהרבה.

אילוסטרציה (צילום: AP)

הרווח הנקי מ"פליפ" במהלך הרבעון - כלומר, ההפרש בין מחיר הרכישה לבין מחיר המכירה - הגיע ל-73,766 דולר. לשם השוואה, ברבעון השני הנתון עמד על 69 אלף דולר, ואילו ברבעון המקביל אשתקד הרווח הנקי החציוני עמד על 61,800 דולר.

עם זאת, חשוב לזכור כי הנתון לא מתייחסים לכסף שבעל הבית משקיע בנכס לפני המכירה, כך שבפועל הרווח הנקי נמוך באופן משמעותי.

לפי דו"ח ATTOM, מדובר ברווח הנקי הגדול ביותר על "פליפ" מאז שהחלו לעקוב אחר הנתונים בשנת 2000.