עבור משפחות רבות בצפון־מערב פלורידה, הוריקן סאלי היה אמור להיות האסון הגדול שממנו יצטרכו להשתקם. הסופה שהכתה באזור ב־2020 גרמה נזקים כבדים לבתים, ומשפחות פנו לחברות הביטוח, משכו חסכונות וחיפשו קבלנים שיוכלו להחזיר להן את החיים למסלולם. חלקן מצאו את ג'סי לקוסט ואת חברת הבנייה שלו, לקוסט קונסטרקשן גרופ.
אלא שבית המשפט בפנסקולה קבע השבוע כי עבור רבים מהלקוחות, האסון לא הסתיים כשהרוחות שככו.
לקוסט, בן 34, נידון ביום שני ל־30 שנות מאסר לאחר שחבר מושבעים הרשיע אותו בסחיטה במסגרת חוק RICO של פלורידה ובהונאה מאורגנת. לפי התביעה, בין 2018 ל־2022 הוא השתמש בחברת הבנייה שלו כדי להונות עשרות בעלי בתים ביותר משני מיליון דולר. לקוחות העבירו לו עשרות אלפי דולרים, ובמקרים מסוימים מאות אלפים, עבור בנייה, שיקום ושיפוצים שלא הושלמו — ולעיתים אפילו לא החלו.
במהלך המשפט הציגה התביעה יותר מ־40 עדים וכ־70 פריטי ראיות. התובע פול גילספי הציג גם נתון חריג: לפי רישומי מחוז אסקמביה, מתוך 22 פרויקטים שנרשמו על שמו של לקוסט במחוז, רק ארבעה הושלמו. בחלק מהאחרים נמצאו גם ביקורות בנייה שנכשלו והיתרים חסרים.
לקוסט, בן 34, נידון ביום שני ל־30 שנות מאסר לאחר שחבר מושבעים הרשיע אותו בסחיטה במסגרת חוק RICO של פלורידה ובהונאה מאורגנת. לפי התביעה, בין 2018 ל־2022 הוא השתמש בחברת הבנייה שלו כדי להונות עשרות בעלי בתים ביותר משני מיליון דולר. לקוחות העבירו לו עשרות אלפי דולרים, ובמקרים מסוימים מאות אלפים, עבור בנייה, שיקום ושיפוצים שלא הושלמו — ולעיתים אפילו לא החלו.
מאחורי המספרים עמדו משפחות אמיתיות. חלק מהקורבנות סיפרו בבית המשפט כי העבירו לקבלן את חסכונות חייהם. אחרים השתמשו בכספי הביטוח שקיבלו לאחר הוריקן סאלי. לפי התביעה, היו משפחות שנאלצו לאחר מכן למשוך כספים מקרנות הפנסיה או לקחת משכנתה שנייה כדי להתמודד עם הבית שנותר בלתי גמור. בין הנפגעים היו קשישים, אנשי כוחות ההצלה, יוצאי צבא ומשפחות צעירות.
אחד המקרים שהוצגו במשפט היה של אדם שתכנן לבנות את בית חלומותיו על מגרש שרכש. לפי הדברים שנאמרו בגזר הדין, לקוסט קיבל את הכסף, פינה חלק מהמגרש — ואז העבודה למעשה נעצרה. במקרה אחר, כומר העיד על פרויקט שבו שולם כסף אך המבנה הגיע בסופו של דבר למצב שבו היה צורך להרוס אותו.
סיפורו של טייס חברת התעופה דייוויד פולמן המחיש עד כמה חלק מהלקוחות היו פגיעים. בזמן שביתו בפנסקולה נזקק לתיקונים בעקבות הוריקן סאלי, בתו הבוגרת נפצעה קשה והוא שהה חלק ניכר מזמנו באטלנטה כדי לטפל בה. בבית המשפט סיפר כי לקוסט ידע באיזו מצוקה נמצאת המשפחה. פולמן העיד על הפסד של כ־61 אלף דולר במסגרת ההתקשרות.
לקוסט מצדו טען לאורך המשפט כי לא יצא לפרויקטים מתוך כוונה להונות את לקוחותיו. בדיון בגזר הדין הוא ביקש רחמים וטען שניסה לבנות עסק, לפרנס את משפחתו ולשרת את הקהילה. לדבריו, כספים שקיבל מלקוחות הושקעו בחזרה בחברה ובפרויקטים אחרים ולא שימשו אותו לרכישות אישיות. הוא גם טען כי תקופה שבה היה כלוא במשך כשישה שבועות ב־2021 בעקבות סכסוך משמורת תרמה לעצירת פרויקטים וכי לאחר מכן הורחק למעשה מהחברה בידי שותפיו.
חבר המושבעים לא השתכנע. לאחר משפט שבו נשמעו העדויות הרבות, ששת המושבעים נזקקו לפחות משעה כדי להרשיע אותו בשני האישומים. כל אחד מהם נשא עונש מרבי של 30 שנות מאסר. השופט ג'ון סיימון גזר 30 שנה על כל אחד משני הסעיפים, אך קבע ששני העונשים ירוצו במקביל.
אלא שכאן מגיע פרט נוסף שהופך את העונש לכבד במיוחד. לקוסט כבר מרצה עשר שנות מאסר בעקבות הרשעה נפרדת מ־2025 בגניבה ובהונאת קבלנות. באותו תיק הוא חויב לשלם יותר מ־506 אלף דולר לקורבן ונאסר עליו לעבוד בענף הבנייה. 30 השנים החדשות ירוצו לאחר העונש הקודם, ולכן הוא צפוי למעשה לעמוד בפני כ־40 שנות מאסר בסך הכול. בנוסף, עדיין תלויים נגדו תיקים נוספים במחוזות אסקמביה, סנטה רוזה ואוקלוסה.
השופט הורה הפעם ללקוסט לשלם לקורבנות 2,173,792.92 דולר. אלא שכאן מסתתרת אולי המכה הכואבת ביותר לבעלי הבתים: לקוסט טוען שאין ברשותו כסף או נכסים שניתן לממש, והשופט אמר כי בהתחשב בנסיבות ובסכום החוב, ספק אם 22 הקורבנות שנכללו בתיק יקבלו אי פעם בחזרה את מלוא כספם.
וזה גם מה שהופך את הפרשה להרבה יותר מסיפור פלילי מקומי מפלורידה. בעלי בתים נוטים לחשוב שהסיכון הגדול בשיפוץ הוא חריגה מהתקציב, איחור של הקבלן או עבודה גרועה. אבל כאשר משלמים סכומים גדולים מראש והכסף כבר יצא מחשבון הבנק, הרשעה פלילית ואפילו פסק דין שמורה על השבת הכסף אינם מבטיחים שבעל הבית יקבל אותו בחזרה.
במקרה של לקוסט, כמה מהקורבנות כבר נפגעו פעם אחת מאסון טבע. הם פנו לקבלן משום שנזקקו למישהו שיעזור להם לבנות מחדש את ביתם ואת חייהם. בסופו של המשפט ניסח השופט סיימון את הפרשה באופן החד ביותר: נפגעי הוריקן סאלי, אמר, נפגעו למעשה פעמיים — תחילה מההוריקן, ולאחר מכן, כפי שקבע חבר המושבעים, מהקבלן ומהחברה שלו.
וזה אולי הלקח החשוב ביותר לבעלי בתים בכל ארצות הברית: רישיון קבלן, חוזה מרשים ואפילו המלצה אינם תחליף לבדיקת רקע, אימות רישיון ותלונות, לוח תשלומים המבוסס על התקדמות ממשית בעבודה ותיעוד של כל דולר שעובר לקבלן. כאשר מדובר בכספי ביטוח, חסכונות חיים או בית שנבנה מחדש אחרי אסון, ההבדל בין בדיקה יסודית לבין אמון עיוור עלול להימדד לא רק בחודשים של עיכוב — אלא במאות אלפי דולרים.
