נסיעה של שעה אחת הייתה כל מה שנדרש לריאנון מאליגן כדי להבין עד כמה בינה מלאכותית יכולה להטעות. היא ובן זוגה הגיעו לבית בסקרמנטו לאחר שהתרשמו מתמונות מרווחות ומעוצבות שפורסמו במודעת המכירה. הם ידעו שהריהוט שבתמונות הוסף באופן דיגיטלי, אך הניחו שמדובר רק בהמחשה עיצובית. המציאות הייתה שונה לחלוטין. כשהגיעו לנכס גילו שהחדר המרכזי קטן כל כך, עד שהרהיטים שהופיעו במודעה כלל לא היו יכולים להיכנס אליו.
"הייתה שם פינת אוכל, ספה פינתית, מעמד לטלוויזיה וארבעה כיסאות," סיפרה מאליגן. "החדר היה בערך שלושה על שלושה מטרים. אילו היינו יודעים את גודלו האמיתי, בכלל לא היינו טורחים להגיע."
החוויה הזו לא הסתיימה באכזבה בלבד. מאליגן, המשמשת עוזרת בכירה של חברת האסיפה של קליפורניה גייל פלרין, שיתפה את המקרה עם מעסיקתה – ומשם נולד מהלך חקיקה שעשוי לשנות את הדרך שבה משווקים נכסים ברחבי המדינה.
הם ידעו שהריהוט שבתמונות הוסף באופן דיגיטלי, אך הניחו שמדובר רק בהמחשה עיצובית. המציאות הייתה שונה לחלוטין. כשהגיעו לנכס גילו שהחדר המרכזי קטן כל כך, עד שהרהיטים שהופיעו במודעה כלל לא היו יכולים להיכנס אליו.
בשנה שעברה אישרה קליפורניה חוק המחייב מוכרי בתים לגלות כל שימוש בבינה מלאכותית או ב"הלבשה דיגיטלית" של נכסים, ולצרף גם את התמונה המקורית שלא עברה מניפולציה. כעת מבקשת פלרין להרחיב את החובה גם לשוק השכירות באמצעות הצעת חוק שכבר עברה את בית הנבחרים של קליפורניה וזוכה עד כה לתמיכה כמעט מלאה. אם תאושר גם בסנאט ותיחתם על ידי המושל, גם בעלי דירות להשכרה יידרשו לחשוף כל שינוי מהותי שבוצע בתמונות הנכס.
לדברי פלרין, המטרה אינה לאסור שימוש בבינה מלאכותית אלא למנוע מצגי שווא. "אנחנו רוצים שתושבי קליפורניה יקבלו מידע אמין לפני שהם נוסעים לראות דירה או מגישים בקשה לשכור אותה," אמרה. "מותר להשתמש בהמחשות דיגיטליות, אבל חייבים לומר זאת בגלוי ולהציג גם את המציאות."
החקיקה אינה אוסרת עריכת תמונות רגילה. שיפור תאורה, תיקון צבעים או יישור התמונה ימשיכו להיות מותרים ללא חובת גילוי. לעומת זאת, הוספת רהיטים שאינם קיימים, יצירת חצר ירוקה במקום אדמה מוזנחת, הרחבת חללים או שינוי מהותי של מראה הנכס יחייבו סימון ברור ופרסום התמונה המקורית.
פלרין עבדה על נוסח החוק בשיתוף מחלקת הנדל"ן של קליפורניה כדי להבטיח שהכללים יהיו ברורים וניתנים לאכיפה. לדבריה, המטרה היא גם להגן על מתווכים הפועלים ביושר, כדי שלא ייאלצו להתחרות במודעות שמציגות מציאות שאינה קיימת.
למרות התמיכה הרחבה, יש גם מתנגדים. הסנאטור הרפובליקני טוני סטריקלנד טוען שהחוק הקיים כבר אוסר פרסום מטעה, ולכן אין צורך בעוד שכבת רגולציה. לדבריו, מי שמוכן להטעות את הציבור באמצעות תמונות ערוכות ממילא לא יירתע מדרישת גילוי נוספת, ואילו בעלי הדירות והמתווכים שמקפידים על החוק יידרשו להתמודד עם עוד בירוקרטיה.
התומכים דוחים את הביקורת וטוענים שהמטרה אינה להעניש אלא ליצור סטנדרט חדש של שקיפות. לדבריהם, ככל שכלי הבינה המלאכותית הופכים מתוחכמים יותר, קשה יותר ויותר להבחין בין צילום אמיתי לבין תמונה שעברה שינוי עמוק. לכן, חובת גילוי ברורה תאפשר לצרכנים לקבל החלטות מושכלות יותר.
קליפורניה היא כמעט המדינה היחידה בארצות הברית שמקדמת רגולציה מקיפה בנושא. בניו יורק הוגשה לאחרונה הצעת חוק דומה, אך היא עדיין נמצאת בשלבי הדיון הראשוניים ולא ברור מתי, אם בכלל, תאושר.
עבור תושבי לוס אנג'לס, מדובר בשינוי בעל משמעות מיוחדת. באזור שבו מחירי הדיור הם מהגבוהים בארצות הברית, ושוכרים וקונים מקבלים לעיתים החלטות רק על סמך גלריית תמונות באינטרנט, כל ביקור מיותר בדירה פירושו בזבוז של שעות, כסף ועוגמת נפש. במקביל, מתווכים ומשכירים הפועלים בהגינות יוכלו להמשיך להשתמש בהלבשה דיגיטלית ככלי שיווקי יעיל, כל עוד יחשפו אותה באופן ברור.
אם הצעת החוק תאושר, קליפורניה תהפוך למדינה הראשונה בארצות הברית שתחיל כללי שקיפות דומים גם על שוק המכירות וגם על שוק השכירות. המסר שלה פשוט: אפשר להשתמש בבינה מלאכותית כדי להציג את הפוטנציאל של הנכס, אבל אסור לגרום לקונים או לשוכרים להתאהב בבית שקיים רק על מסך המחשב.
