בעוד קליפורניה נאבקת באחד ממשברי הדיור החמורים בארצות הברית, המדינה מתכוננת להשיק בסוף החודש את השלב השלישי של תוכנית סיוע שנויה במחלוקת, המבטיחה עד 150 אלף דולר לרוכשי דירה ראשונה. יש הרואים בתוכנית “קרש הצלה” עבור מי שנדחקו החוצה משוק הדיור, אך אחרים מזהירים כי מדובר בפתרון נקודתי שאינו מתמודד עם עומק הבעיה.
תוכנית “חלום לכולם”, שהושקה לראשונה במרץ 2023 על ידי סוכנות מימון הדיור של קליפורניה, תיפתח להגשת בקשות בין 24 בפברואר ל־16 במרץ. השנה הקצתה המדינה לתוכנית תקציב של כ־200 מיליון דולר, תוך התמקדות בקבוצה מצומצמת: רוכשי דירה מהדור הראשון – מי שהוריהם מעולם לא היו בעלי נכס למגורים בארצות הברית.
מאחורי סיפורי ההצלחה עומדת מציאות מורכבת בהרבה. ראג’ט ג’טלי, מלווה משכנתאות ממחוז אורנג’ שליווה עשרות רוכשים במסגרת התוכנית, מדבר בגלוי על הפער בין התועלת לפרט לבין תרומתה לפתרון משבר מערכתי. “מי שעומד בתנאים – חבל שלא ינצל את ההזדמנות,” הוא אומר. “אבל בהיקפים הנוכחיים, זו פשוט טיפה בים.”
המנגנון פשוט לכאורה, אך התחרות עזה: יחידים או זוגות – כאשר לפחות אחד מהם עומד בהגדרת “רוכש מהדור הראשון” ולפחות אחד הוא תושב קליפורניה – רשאים להגיש מועמדות להגרלה. הזוכים יקבלו הלוואה של עד 150 אלף דולר לצורך מקדמה לרכישת דירה. בעת מכירת הנכס בעתיד, יחויבו להשיב לקרן המחזורית של התוכנית 15–20 אחוזים משווי הנכס המוערך, במטרה לאפשר את המשך פעילותה לאורך זמן.
“כאשר בעלי הבתים מתחילים להחזיר את חלקם, הכספים מושקעים מחדש בתוכנית ומאפשרים יצירת מעגל מתמשך של סיוע,” מסר טוני סריטש, מנכ״ל סוכנות מימון הדיור של קליפורניה. “כך אנו שותלים את הזרעים של הון בין־דורי ומנסים לשמר את ‘החלום הקליפורני’.”
דבורה ג’אנג, מרפאה בעיסוק בת 30 מאנהיים, היא אחת ממקרי ההצלחה הבודדים שמציגים את הפוטנציאל של התוכנית. בשנת 2024 קיבלה יחד עם בן זוגה הלוואה של 140 אלף דולר, שאפשרה להם לרכוש דירת קונדומיניום בשווי כ־700 אלף דולר בשכונת אנהיים הילס. “בלי התוכנית הזאת, ספק אם היינו מצליחים לרכוש דירה,” סיפרה. “גם עם הכנסה משותפת של יותר מ־200 אלף דולר בשנה, קשה מאוד לחסוך מקדמה של 20 אחוזים. הריביות הגבוהות ומחירי הדיור העולים הרחיקו מאיתנו את החלום.”
אלא שמאחורי סיפורי ההצלחה עומדת מציאות מורכבת בהרבה. ראג’ט ג’טלי, מלווה משכנתאות ממחוז אורנג’ שליווה עשרות רוכשים במסגרת התוכנית, מדבר בגלוי על הפער בין התועלת לפרט לבין תרומתה לפתרון משבר מערכתי. “מי שעומד בתנאים – חבל שלא ינצל את ההזדמנות,” הוא אומר. “אבל בהיקפים הנוכחיים, זו פשוט טיפה בים.”
בשתי שנות הפעילות הראשונות אושרו כ־4,100 הלוואות בסכום כולל של כ־550 מיליון דולר – מספר זעום ביחס למדינה המונה כ־40 מיליון תושבים ומתמודדת עם מחסור כרוני בדיור. בשנה הראשונה אזל התקציב בתוך ימים ספורים בשל הביקוש העצום, ורבים מן הזכאים כלל לא הספיקו להגיש בקשה. בשנה שלאחר מכן פחת הביקוש, בין היתר משום שמועמדים רבים התייאשו מן הסיכוי לזכות.
גם ההגבלה החדשה לרוכשי דירה מהדור הראשון מעוררת ביקורת. “ההנחה היא שאם להורים שלך יש בית, יש לך רשת ביטחון עתידית – אבל זה ניתוק מהמציאות,” טוען ג’טלי. “האם זה אומר שאדם צריך להמתין לירושה כדי שיוכל להרשות לעצמו קורת גג? זו תפיסה בעייתית.”
ביקורת עקרונית נוספת נוגעת לעצם תפיסת הסיוע: התוכנית מגדילה את הביקוש בשוק שכבר סובל ממחסור חמור בהיצע. “זו תוכנית טובה ברמה האישית,” מודה ג’טלי, “אבל אם רוצים להתמודד עם משבר הדיור, צריך לטפל בצד ההיצע – בהגדלת הבנייה, בקיצור הליכי תכנון ובהוזלת עלויות. בלי זה, כל סיוע כספי רק דוחף עוד רוכשים לתוך שוק חנוק.”
משבר הדיור בקליפורניה נחשב לאחד הקשים בארצות הברית: מחירי הבתים שוברים שיאים, והריביות הגבוהות מקשות גם על בעלי הכנסות גבוהות לצבור מקדמה מספקת. התוכנית הנוכחית היא אחת ממאות יוזמות סיוע הפועלות במדינה, אך תרומתן המצטברת עדיין רחוקה מלהדביק את עומק הפער בין היצע לביקוש.
המעוניינים להשתתף בהגרלה יכולים להגיש בקשה באתר סוכנות מימון הדיור של קליפורניה החל מ־24 בפברואר. ההנחיות זמינות גם בספרדית, וייטנאמית, סינית, קוריאנית וטגלוג, וניתן לקבל מידע נוסף במוקד הטלפוני של הסוכנות.
התוכנית ממשיכה לעורר תקוות לצד מחלוקת ציבורית רחבה. השאלה המרכזית נותרת פתוחה: האם סיוע נקודתי לאלפי משפחות בודדות יכול לשנות מציאות של משבר דיור מערכתי, או שנדרש שינוי מבני עמוק במדיניות התכנון, הבנייה והדיור? התשובה לשאלה זו תקבע לא רק את עתיד התוכנית, אלא במידה רבה גם את עתידו של “החלום הקליפורני”.
