במהלך דרמטי המדגיש את חומרת משבר הדיור בקליפורניה, הגיעה עיריית ארטסיה להסכם עם מדינת קליפורניה שיחייב אותה לעמוד בדרישות חוק הדיור המדינתי. ההסכם, הממתין לאישור בית המשפט, מהווה דוגמה בולטת לאסטרטגיה החדשה של המדינה במאבק במשבר הדיור הכרוני הפוקד אותה.
העיר ארטסיה, הממוקמת במחוז לוס אנג'לס ומונה כ־15 אלף תושבים, נמצאה בשנת 2023 באי־ציות לחוק "אלמנט הדיור" על ידי מחלקת הדיור ופיתוח הקהילה של קליפורניה. החוק מחייב כל עיר ומחוז לעדכן את תוכנית הדיור שלהם כדי לעמוד בהקצאת צרכי הדיור האזוריים (RHNA) – מנגנון שנועד להתמודד עם הביקוש הגובר למגורים במדינה.
הסכם בכפייה עם לוחות זמנים נוקשים
לפי ההסכם החדש, ארטסיה תצטרך לאמץ עד ינואר 2026 תוכנית דיור חדשה הכוללת תכנון ל־1,069 יחידות דיור. מתוך כלל הדירות, 608 מיועדות לתושבים בעלי הכנסה נמוכה מאוד, נמוכה ובינונית.
המושל גווין ניוסום העביר מסר תקיף: "ארטסיה בזבזה זמן וכסף במקום למלא את חובתה ולספק דיור נחוץ למשפחות בקהילתה. כל רשות מקומית חייבת לעשות את חלקה – להוסיף עוד דיור ולהפוך את הקהילות לנגישות יותר".
מערכת קנסות מחמירה
ההסכם כולל מנגנון קנסות נוקשה. אם לא תעמוד בלוחות הזמנים, ארטסיה תחויב בקנסות של לפחות 10,000 דולר בחודש החל מינואר 2025 ועד שתעמוד בדרישות בינואר 2026. משמעות הדבר היא פוטנציאל של עד 120 אלף דולר בשנה – סכום כבד לעיר קטנה.
ההסכם עם ארטסיה מצטרף להסכם דומה שנחתם לאחרונה עם עיריית נורוולק, שנתבעה על ידי המדינה לאחר שאסרה על הקמת מקלטים לחסרי בית
"תרופת הבנאי" – כלי חדש לאכיפה
מרכיב מרכזי נוסף בהסכם הוא החלת "תרופת הבנאי" – הוראה בחוק אחריות הדיור המחייבת את העירייה לאשר בקשות לפרויקטי דיור גם אם אינן תואמות את תוכניות התכנון המקומיות. בכך מאפשרת המדינה ליזמי נדל"ן לעקוף את מגבלות הזונינג העירוניות, עד שתאושר תוכנית דיור עדכנית.
דפוס מתפשט ברחבי המדינה
ההסכם עם ארטסיה מצטרף להסכם דומה שנחתם לאחרונה עם עיריית נורוולק, שנתבעה על ידי המדינה לאחר שאסרה על הקמת מקלטים לחסרי בית. במסגרת ההסכם, נורוולק הסכימה לבטל את ההוראה, להקים קרן נאמנות לדיור בהיקף של 250 אלף דולר, וליישם תוכניות דיור שהוקפאו.
מהלכים אלו משתלבים באסטרטגיה רחבה יותר של קליפורניה, המתמודדת עם מחסור חמור בדיור – במיוחד עבור בעלי הכנסה נמוכה ובינונית – במדינה שבה מחירי הדיור הם מהגבוהים בארצות הברית.
השלכות ארוכות טווח
המקרה של ארטסיה מדגים שינוי ביחסי הכוחות בין המדינה לרשויות המקומיות. בעבר יכלו ערים רבות להימנע מעמידה בחובותיהן מבלי לשלם מחיר משמעותי. כעת, קליפורניה מפגינה נכונות להשתמש בכלים משפטיים וכלכליים כדי לאכוף ציות.
עבור תושבי קליפורניה, המהלך עשוי להביא להרחבת ההיצע, אך גם לשינויים באופי השכונות והקהילות. עבור הערים – הדילמה ברורה: לציית למדינה או לשלם מחיר כבד ולאבד שליטה על התכנון העירוני.
הסכם ארטסיה יהווה מבחן מרכזי לשאלה האם גישת "היד הקשה" של קליפורניה תספק פתרון אמיתי למשבר הדיור – או תעמיק את העימות בין הרשויות המקומיות למדינה. מה שבטוח, הקרב על עתיד הדיור בקליפורניה נמצא רק בתחילתו.
