בעוד ארצות הברית מתמודדת עם משבר דיור חריף הדורש בניית מיליוני בתים חדשים, קיבל ממשל טראמפ החלטה שעשויה להעביר את השליטה בטכנולוגיות הבנייה המתקדמות לידי סין. במאי האחרון ביטל הבית הלבן מימון למיזם אסטרטגי של משרד האנרגיה, שעסק בפיתוח חומרי בנייה מהפכניים – החלטה שמומחים רואים בה טעות היסטורית שתעלה לאמריקה ביוקר.
הפרויקטים שנעצרו באמצע הדרך
במסגרת התוכנית שבוטלה פעלו 24 פרויקטים פורצי דרך, שנועדו לשנות את פני תעשיית הבנייה האמריקאית. בין הבולטים שבהם: חברת סאבליים סיסטמס, שפיתחה שיטות ייצור צמנט חדשניות המבטלות את התלות בפחם ומוזילות עלויות ייצור תוך הפחתת פליטות פחמן; חברת איסטמן הכימית, שהקימה מתקן מיחזור מולקולרי ההופך פסולת פלסטיק לחומרי גלם לציפוי, בידוד וצנרת; חברת אמריקן דאקטייל איירון פייפ, שפיתחה שיטות זולות יותר לייצור צינורות ברזל עמידים לטיפול בתשתיות מים מתיישנות; וחברות טכניפ ולנזהטק, שהתמקדו בייצור אתילן מגזי פסולת תעשייתיים – בסיס לייצור ציפויים, בידוד ורכיבי אינסטלציה.
פרופ' אנדרס קלרנס מאוניברסיטת וירג'יניה, שכיהן בעבר כעוזר מנהל לפחמנה תעשייתית במשרד המדע והטכנולוגיה של הבית הלבן, הסביר: "אלו היו פרויקטים שהיו במסלול לעצב מחדש את התעשיות שלהם, ועכשיו הם נעצרו באמצע הדרך".
המחיר הכבד של התלות בייבוא
הביטול מגיע בעיתוי קריטי במיוחד. לפי ההערכות, בית משפחה אחד דורש 50 טון בטון, 10 טון פלדה ו-2 טון מוצרים כימיים. אלא שבעשורים האחרונים איבדה ארצות הברית חלק ניכר מכושר הייצור המקומי שלה בתחום.
כמעט כל ייצור האלומיניום נדד לסין, המסבסדת חשמל. צמנט, שבעבר יוצר סמוך לרוב הערים האמריקאיות, מיובא כיום יותר ויותר מחו"ל. גם ייצור הזכוכית עבר להתחרות בינלאומיות זולות יותר. כך מוצאים עצמם קבלני הבנייה האמריקאים תלויים בחומרי גלם מיובאים – חשופים לתנודות מחירים, הפרעות בשרשרת האספקה ומתחים גיאופוליטיים.
"בעוד קובעי המדיניות בארצות הברית מקצצים בתקציבים קצרי טווח, סין מתמקדת במנהיגות טכנולוגית בחומרים חדשים דרך תוכנית 'תוצרת סין 2025', בהיקף של 300 מיליארד דולר", מזהיר קלרנס.
כמעט כל ייצור האלומיניום נדד לסין, המסבסדת חשמל. צמנט, שבעבר יוצר סמוך לרוב הערים האמריקאיות, מיובא כיום יותר ויותר מחו"ל. גם ייצור הזכוכית עבר להתחרות בינלאומיות זולות יותר. כך מוצאים עצמם קבלני הבנייה האמריקאים תלויים בחומרי גלם מיובאים – חשופים לתנודות מחירים, הפרעות בשרשרת האספקה ומתחים גיאופוליטיים
הדומיננטיות הסינית המתרחבת
הנתונים מדברים בעד עצמם: חברות סיניות כבר מייצרות יותר ממחצית מהצמנט בעולם, וצפויות להפוך ליצרניות המובילות של כימיקלים מבוססי ביולוגיה. סין שולטת ביותר ממחצית מייצור האלומיניום העולמי, ברוב יסודות האדמה הנדירים הנחוצים לחומרים מתקדמים, ובנתחים הולכים וגדלים משוק הכימיקלים המיוחדים לבנייה.
בינתיים, החלופות האמריקאיות נותרות כלואות במעבדות – מבלי יכולת להוכיח את עצמן בקנה מידה תעשייתי. "לתמוך במחקר בסיסי רק כדי לאפשר למסחר את הטכנולוגיה מעבר לים זו השקעה גרועה של כספי ציבור", מדגיש קלרנס.
משבר הפרודוקטיביות בבנייה
לבעיות חומרי הגלם מצטרף משבר פרודוקטיביות מתמשך בענף הבנייה. תפוקת עובדי הבנייה בארצות הברית יורדת ברציפות כבר כמעט 50 שנה, בעוד שתעשיות אחרות רשמו קפיצות דרמטיות בזכות אוטומציה ושיפור תהליכים. ההתנגדות של תעשיית הבנייה לאימוץ טכנולוגיות חדשות, המבנה המפוצל שלה וההסתמכות על שיטות מסורתיות – הותירו את ארצות הברית מאחור ביחס לסין ולאיחוד האירופי.
"בגלל זה לא ניתן לפתור את מחסור הדיור באמצעות שיפורים הדרגתיים בחומרים ושיטות קיימים", מסביר קלרנס. "חומרים מתקדמים שמפשטים את תהליכי ההרכבה ומפחיתים את רמת המיומנות הנדרשת להתקנה יכולים לסייע להפוך את מגמת הירידה הזו".
החזון שאבד
הפרויקטים שבוטלו נועדו לייצר חומרים מהפכניים: בטון המאחסן אנרגיה ומבטל את חשבון החשמל, חומרים מבניים חזקים יותר מפלדה אך קלים מאלומיניום, מערכות בנייה המשלבות בידוד ממוחזר, מבנה וגימור לרכיבים בודדים – המפחיתים דרמטית את מורכבות תהליך הבנייה.
"חדשנות זו צומחת ממעבדות מחקר ברחבי העולם, ובהן רבות בארצות הברית", מציין קלרנס. "אף שחלק מהפיתוחים עשויים להצליח ללא סיוע ממשלתי, הנסיגה במימון מקטינה את הסיכוי שרעיונות אמריקאיים יגיעו לשוק".
חלון הזדמנויות שנסגר
למרות ביטול המימון, חלון ההזדמנויות להובלה אמריקאית עדיין פתוח. הקונגרס, למשל, יכול להפנות תקציבים ליוזמת חדשנות חומרים מקיפה המתמקדת בדיור. כדי להיות אפקטיביות, ההשקעות צריכות לתת עדיפות לטכנולוגיות שמסוגלות להשיג בו-זמנית שלושה יעדים: הפחתת עלויות בנייה וזיהום, האצת לוחות זמנים, ושיפור איכות הדיור.
"רגע זה מייצג נקודת פרשת דרכים אסטרטגית", מסכם קלרנס. "שווקי החומרים העולמיים כבר נעים הרחק מחומרים מסורתיים. אמריקה יכולה להוביל את השינוי הזה – או לרכוש רישיונות לטכנולוגיות מסין".
מה על הפרק?
הפרשה חושפת דילמה אסטרטגית רחבה יותר: בעוד סין משקיעה מאות מיליארדי דולרים בטכנולוגיות העתיד, ארצות הברית מקצצת במימון למחקר ופיתוח קריטיים. המשמעות עלולה להיות שאמריקה תמצא עצמה בעתיד רוכשת מסין את אותן טכנולוגיות שיכלה לפתח בעצמה.
למשבר הדיור האמריקאי יש פתרונות טכנולוגיים, אך הם מחייבים השקעה ואמון בחדשנות מקומית. השאלה היא האם ההנהגה הפוליטית תבין את חשיבות הרגע הזה – לפני שיהיה מאוחר מדי.
המאמר המקורי פורסם ב"וושינגטון פוסט" מאת פרופ' אנדרס קלרנס, פרופסור להנדסה באוניברסיטת וירג'יניה ולשעבר עוזר מנהל לפחמנה תעשייתית במשרד המדע והטכנולוגיה של הבית הלבן.
