מחקר פורץ דרך מאוניברסיטת קליפורניה בריברסייד חושף קשר ישיר ומדאיג בין שאיבת יתר של מי תהום בעמק סן ג'ואקין לירידה דרסטית בערכי הנדלן. המחקר הראשון מסוגו בקליפורניה מגלה כי ערכם של בתים פרטיים צנח בין 2.4% ל-5.8%, תלוי במידת השקיעה הפיזית של הקרקע - נזק שמתרגם לאובדן של 6,689 עד 16,165 דולר לבית.
טכנולוגיית לוויין חושפת את האמת
החוקרים הגיעו למסקנות המדאיגות הללו באמצעות שילוב מתוחכם של נתוני לוויין עם מידע על מכירות נדלן מחוזרות בין השנים 2015-2021. התוצאות מתוכננות להתפרסם בכתב העת המוביל "Land Economics", מה שמעיד על המשקל המדעי של הממצאים.
"החדשות הטובות הן שאנחנו לא רואים בתים קורסים, מה שקורה במקומות אחרים בעולם", הסביר ביום שישי פרופ' מהדי נמאטי, עוזר פרופסור לכלכלה סביבתית בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטת קליפורניה בריברסייד, שהוביל את המחקר.
אסון אקלימי עם מחיר כלכלי כבד
שקיעת הקרקע כבר גובה מחיר כבד מהתשתיות של העמק - גשרים, תעלות ומבני ציבור אחרים נפגעים באופן קבוע. אך המחקר החדש מגלה כי הנזק חורג הרבה מעבר לתשתיות ופוגע ישירות בכיסם של בעלי הבתים.
נמאטי מסביר את הסיבות למחירים הצונחים: שקיעת הקרקע פוגעת בערכי הנכסים באמצעות פגיעה באיכות המים שמשפחות שותות והפחתת הזדמנויות התעסוקה החקלאית באזור. הקונים הפוטנציאליים פשוט מפחדים להשקיע בנכסים שבהם הקרקע אינה יציבה, הפעילות הכלכלית פוחתת, ועליהם להעמיק את בארות המים.
"תפיסת הסיכון משחקת תפקיד בירידת ערכי הנדלן", מסביר נמאטי. הקונים פשוט פחות מעוניינים בבתים במקומות שבהם הקרקע אינה יציבה, יש פחות פעילות כלכלית, וצריך להעמיק את בארות המים. זוהי תוצאה ישירה של תהליך פסיכולוגי שבו אנשים נמנעים מהשקעות בנכסים שנתפסים כבעייתיים או סיכוניים
תופעה ייחודית לעמק קליפורניה
מחקרים דומים נערכו בעבר באריזונה ובבריטניה, אך במקומות הללו השקיעה מתרחשת באופן לא אחיד, כאשר חלק מהנכסים נפגעים יותר מאחרים. נמאטי מדגיש כי בעמק סן ג'ואקין התופעה שונה - השקיעה מתרחשת באופן יחסית אחיד על פני שטחים רחבים.
השקיעה נגרמת כאשר שואבים יותר מים, בדרך כלל להשקיה, ממה שניתן לחדש באופן טבעי. נמאטי משווה את האפקט לספוג: "אם מים נסחטים החוצה ולא מאפשרים להם להישאב בחזרה, הספוג מתיישר ומתקשה".
משבר המים מחריף את המצב
רוב השקיעה בקליפורניה מתרחשת בעמק סן ג'ואקין, שם בצורות חמורות אילצו חקלאים לפנות למי תהום להשקיה. התופעה החמירה במיוחד בשנות הבצורת האחרונות, כאשר משקי חקלאיים נאלצו לחפור עמוק יותר ויותר כדי להגיע למים.
חוק ניהול מי התהום הבר-קיימא מ-2014 נועד להחזיר את אקוויפרים למצב של איזון. אולם נמאטי מציין כי אקוויפרים דחוסים אינם יכולים לחזור למלוא הקיבולת שלהם, ומקווה שקובעי מדיניות ינקטו פעולות נוספות כדי למנוע שקיעה נוספת.
תפיסת הסיכון מניעה את הקונים
"תפיסת הסיכון משחקת תפקיד בירידת ערכי הנדלן", מסביר נמאטי. הקונים פשוט פחות מעוניינים בבתים במקומות שבהם הקרקע אינה יציבה, יש פחות פעילות כלכלית, וצריך להעמיק את בארות המים. זוהי תוצאה ישירה של תהליך פסיכולוגי שבו אנשים נמנעים מהשקעות בנכסים שנתפסים כבעייתיים או סיכוניים.
מתודולוגיה מדעית מתקדמת
החוקרים בחנו בתים שנמכרו לפחות פעמיים במהלך תקופת המחקר והשוו אותם לנכסים דומים שלא סבלו משקיעה. שיטה זו מאפשרת לבודד את השפעת השקיעה על ערכי הנדלן ללא הפרעה של גורמים אחרים כמו מיקום או גודל הבית.
השלכות כלכליות והתרעה לעתיד
התוצאות מעוררות דאגה גדולה בקרב קובעי המדיניות בקליפורניה, שבה משבר הדיור כבר מהווה אתגר מרכזי. הפגיעה בערכי הנדלן לא רק פוגעת בבעלי הנכסים הנוכחיים, אלא גם עלולה להשפיע על שוק הנדלן הכללי באזורים הנפגעים.
המחקר מדגיש את החשיבות הקריטית של ניהול בר-קיימא של משאבי המים, לא רק מסיבות סביבתיות אלא גם מטעמים כלכליים ישירים. כאשר הקרקע ממשיכה לשקוע, ערכי הנדלן צפויים להמשיך ולרדת, מה שיוצר מעגל קסמים של דעיכה כלכלית באזורים כפריים חיוניים.
הממצאים מהווים קריאת השכמה לקובעי המדיניות, החקלאים ובעלי הנכסים לפעול במהירות כדי למנוע נזק נוסף לכלכלה המקומית ולערכי הנדלן באזור.
