הונולולו, הוואי - כאשר מיליוני אמריקאים איבדו את עבודתם במהלך מגפת הקורונה ונאלצו לפנות לממשלה בבקשה לסיוע כלכלי, היידי קפירמה מהוואי הציגה גם היא את עצמה כאישה מובטלת שאין לה הכנסה. במשך חודשים היא מילאה טפסים, הצהירה שאינה עובדת וקיבלה תשלומי אבטלה שנועדו לסייע לאנשים שנקלעו למצוקה. אלא שמאחורי ההצהרות הללו הסתתרה מציאות שונה לחלוטין: קפירמה ובעלה ניהלו עסק בנייה ללא רישיון, שדרכו זרמו מיליוני דולרים.
הפרשה, שנחשפה במלוא פרטיה בהודעה שפרסם משרד המשפטים האמריקאי ב-16 באוקטובר, הסתיימה בעונש מאסר של שנתיים. קפירמה, בת 46 מהעיר ואיפאהו שבאי אואהו, נידונה ב-30 בספטמבר בבית המשפט הפדרלי בהונולולו לאחר שהודתה בהונאה באמצעות תקשורת אלקטרונית ובהגשת דוחות מס כוזבים. אבל מעבר להונאת דמי האבטלה, החקירה חשפה שיטה ממושכת להסתרת הכנסות מעבודות בנייה, שכללה שימוש ב-16 חשבונות בנק, המחאות אישיות והפקדות מזומנים שנועדו לחמוק ממנגנוני הפיקוח הפיננסיים.
לפי מסמכי בית המשפט, בין השנים 2016 ל-2020 הפעילו קפירמה ובעלה עסק בנייה שלא החזיק ברישיון הנדרש לעיסוק בקבלנות. למרות זאת, העסק המשיך לבצע עבודות עבור לקוחות ולהכניס סכומי כסף גדולים. במהלך התקופה הזאת התקבלו מהפעילות העסקית הכנסות של יותר מ-3.4 מיליון דולר, שעליהן לא שולמו כראוי המסים הפדרליים והמדינתיים.
בין השנים 2016 ל-2020 הפעילו קפירמה ובעלה עסק בנייה שלא החזיק ברישיון הנדרש לעיסוק בקבלנות. למרות זאת, העסק המשיך לבצע עבודות עבור לקוחות ולהכניס סכומי כסף גדולים. במהלך התקופה הזאת התקבלו מהפעילות העסקית הכנסות של יותר מ-3.4 מיליון דולר, שעליהן לא שולמו כראוי המסים הפדרליים והמדינתיים.
השיטה שבה פעלה קפירמה הייתה מורכבת יותר מאי דיווח רגיל על הכנסות. במקום לבקש מלקוחות לכתוב המחאות על שם העסק, היא הנחתה אותם לרשום את ההמחאות על שמה הפרטי. בדרך הזאת יכלה להפריד בין התשלומים שהתקבלו מעבודות הבנייה לבין הרישומים הכספיים הרשמיים של העסק, ולהקשות על המעקב אחר היקף הפעילות האמיתי.
הכספים לא הוזרמו לחשבון בנק אחד. לפי משרד המשפטים, קפירמה השתמשה בלא פחות מ-16 חשבונות שנוהלו במוסדות פיננסיים שונים. ההכנסות הועברו בין החשבונות, וכך נוצרה מערכת מסועפת של תנועות כספיות שהקשתה לזהות את מלוא ההכנסות שהתקבלו מעבודות הבנייה.
במקביל הקפידה לפצל הפקדות מזומנים לסכומים הנמוכים מ-10,000 דולר. בארצות הברית מחויבים בנקים לדווח על עסקאות מזומן העולות על הסף הקבוע בחוק, כחלק מהמאבק בהלבנת הון ובעבירות פיננסיות. פיצול מכוון של הפקדות במטרה להימנע מהדיווח, כפי שתואר במקרה של קפירמה, נחשב לשיטת הסתרה מוכרת שהרשויות הפדרליות עוקבות אחריה.
אלא שהפעילות בחשבונות הבנק הייתה רק חלק מהפרשה. קפירמה גם העבירה למי שהכין עבורה את דוחות המס מסמכים שלא שיקפו את מלוא הכנסות העסק. בהסתמך על המידע הכוזב הוגשו לרשות המסים הפדרלית דוחות שבהם הוצגו הכנסות נמוכות מההכנסות האמיתיות. כך, במשך כמה שנים, הצליחה להפחית שלא כדין את סכומי המס שהיה עליה ועל בעלה לשלם.
ואז הגיעה מגפת הקורונה, ואיתה הזדמנות נוספת לקבל כסף מהממשלה.
באביב 2020 אישר הקונגרס האמריקאי תוכנית סיוע כלכלית רחבת היקף שנועדה להתמודד עם המשבר שנגרם מסגירת עסקים ומאובדן מקומות עבודה. במסגרת התוכנית הוקם מסלול מיוחד לדמי אבטלה, שאפשר גם לעצמאים, לבעלי עסקים ולקבלנים עצמאיים לקבל תשלומי סיוע, בתנאי שעמדו בדרישות הזכאות והוכיחו כי פעילותם נפגעה כתוצאה מהמגפה.
קפירמה החליטה לנצל את התוכנית. בין יוני 2020 לספטמבר 2021 היא הגישה 22 הצהרות כוזבות באמצעות המערכת המקוונת לקבלת דמי אבטלה. בכל פעם נדרשה לאשר שהיא עומדת בתנאי הזכאות, ובין היתר שאינה עובדת ואינה מקבלת הכנסה. קפירמה הצהירה שוב ושוב כי היא מובטלת, אף שבפועל המשיכה לקבל הכנסות מפעילות הבנייה המשפחתית.
לפי התביעה הפדרלית, בתקופה שבה הציגה את עצמה כחסרת הכנסה, קיבלה קפירמה יותר ממיליון דולר מעסק הבנייה שלה ושל בעלה. למרות זאת, בקשות הסיוע שהגישה אושרו, והיא קיבלה לפחות 70,500 דולר בתשלומי אבטלה שלא הייתה זכאית להם.
מדובר בכספים שנועדו לסייע למשפחות ולעצמאים שנפגעו ממשבר כלכלי חריג. בתקופה שבה עסקים קטנים רבים נאבקו לשרוד, עובדים פוטרו ומיליוני אנשים נזקקו לעזרה ממשלתית כדי לשלם שכר דירה ולרכוש מזון, הצליחה בעלת עסק שהכניס סכומים גדולים לקבל סיוע באמצעות הצהרות שהתבררו ככוזבות.
הפער בין ההכנסות האמיתיות לבין המצג שהציגה לממשלה הפך לאחד המרכיבים המרכזיים בתיק הפלילי נגדה. עבור החוקרים, העובדה שקפירמה הסתירה במשך שנים הכנסות של מיליוני דולרים והשתמשה בחשבונות בנק רבים הצביעה על דפוס התנהלות מתמשך, ולא על טעות חד פעמית במילוי טופס.
בדצמבר 2025 הודתה קפירמה באשמה במסגרת הסדר טיעון. האישומים שבהם הודתה כללו הגשת דוחות מס כוזבים והונאה באמצעות תקשורת אלקטרונית הקשורה לקבלת דמי האבטלה. ההודאה חסכה את הצורך בניהול משפט מלא, והפרשה עברה לשלב גזירת העונש.
ב-30 בספטמבר השנה הופיעה קפירמה בפני השופטת הפדרלית שנלין פארק בבית המשפט המחוזי בהונולולו. השופטת גזרה עליה 24 חודשי מאסר בפועל, ולאחריהם שלוש שנות פיקוח. בנוסף חויבה לוותר על 70,500 הדולרים שהשיגה באמצעות הונאת דמי האבטלה ולשלם פיצויים שעשויים להגיע ליותר ממיליון דולר. הסכום הסופי של הפיצויים ייקבע בהמשך על ידי בית המשפט.
התובע הפדרלי בהוואי, קן סורנסון, הציג את הפרשה כדוגמה לפגיעה בכספי ציבור שהיו מיועדים לאזרחים הזקוקים להם באמת. לדבריו, העמדתם לדין של מי שמרמים את הממשלה ומנצלים לרעה תוכניות סיוע מוגבלות היא אחת העדיפויות של משרדו. הוא הדגיש כי הרשויות ימשיכו לחקור ולהעמיד לדין אנשים שמנצלים כספי משלמי מסים באמצעות הונאות.
גם ברשות המסים הפדרלית ראו במקרה הזה הרבה יותר מהעלמת מס. ג'יי גרגורי, בכיר ביחידת החקירות הפליליות של רשות המסים, אמר כי דפוס ההונאה של קפירמה השיג אותה בסופו של דבר. לדבריו, היא לא רק מסרה מידע כוזב כדי לשלם פחות מסים, אלא גם נטלה כספים שנועדו לסייע לאנשים בקהילה שבאמת היו זקוקים לתמיכה.
אחד ההיבטים הבולטים בפרשה הוא העובדה שעסק הבנייה פעל ללא רישיון קבלן. בהוואי, כמו בקליפורניה ובמדינות רבות אחרות בארצות הברית, קיימות דרישות רישוי שנועדו לפקח על פעילותם של קבלנים ולהגן על לקוחות מפני עבודות לקויות, הונאות וסיכונים כספיים. דרישות אלה עשויות לכלול עמידה בתנאי כשירות מקצועית, ביטוח והתחייבויות חוקיות נוספות.
עסק הפועל מחוץ למערכת הרישוי עלול להתחמק מחלק ממנגנוני הפיקוח האלה. במקרה של קפירמה, משרד המשפטים לא מסר כי העבודות שבוצעו היו לקויות או כי לקוחותיה נפגעו מבחינה הנדסית. עם זאת, עצם העובדה שהעסק הכניס מיליוני דולרים ללא רישיון, תוך הסתרת הכנסות והגשת דוחות מס כוזבים, מדגישה את הקושי של הרשויות לפקח על פעילות כלכלית המתנהלת מחוץ למסגרת החוקית.
הפרשה רלוונטית במיוחד גם לענף הבנייה בקליפורניה, שבו רשויות המדינה מזהירות באופן קבוע מפני קבלנים בלתי מורשים. בעלי בתים המשפצים נכסים, מוסיפים יחידות דיור או מבצעים עבודות בנייה גדולות נדרשים לבדוק את רישיונות הקבלנים שהם מעסיקים. תשלום באמצעות המחאות אישיות, היעדר חוזה ברור או בקשה להעביר כספים לחשבונות שאינם קשורים לעסק הם סימנים המחייבים בדיקה נוספת, אף שאינם מהווים כשלעצמם הוכחה להונאה.
במקרה של קפירמה, הרשויות הצליחו לחשוף פעילות שהשתרעה על פני שנים. ההכנסות המוסתרות החלו עוד לפני המגפה, ואילו תביעות האבטלה הכוזבות הוגשו במהלכה. השילוב בין שני סוגי ההונאה איפשר לחוקרים להציג תמונה רחבה של ההתנהלות הכספית, שבה עסק שהכניס מיליונים הוצג כלפי רשויות המס כבעל הכנסות נמוכות בהרבה, ובעלת העסק הוצגה כלפי תוכנית הסיוע הממשלתית כאישה מובטלת.
החקירה נוהלה בידי יחידת החקירות הפליליות של רשות המסים האמריקאית, המתמחה בין היתר באיתור העלמות מס, הונאות פיננסיות ותנועות כספיות שנועדו להסתיר את מקורם של כספים. התיק טופל על ידי התביעה הפדרלית בהוואי, שהדגישה את החשיבות של מאבק בהונאות הקשורות לכספי הסיוע מתקופת הקורונה.
שש שנים לאחר פרוץ המגפה, הרשויות האמריקאיות עדיין ממשיכות לחשוף מקרים שבהם נוצלו תוכניות הסיוע הממשלתיות. היקף התשלומים העצום, הצורך להעביר כספים במהירות וההסתמכות על הצהרות שהגישו מבקשי הסיוע יצרו הזדמנויות להונאה. חלק מהתיקים מתבררים רק כעת, לאחר חקירות פיננסיות ממושכות ובדיקת מסמכי בנק ודוחות מס.
עבור קפירמה, השיטה שהפעילה במשך שנים הגיעה לסיומה. 16 חשבונות הבנק, ההמחאות האישיות וההפקדות המפוצלות לא הצליחו למנוע מהחוקרים לשחזר את הכנסות העסק. גם 22 ההצהרות שבהן טענה שאינה עובדת הפכו לראיות מרכזיות נגדה, לאחר שהתברר שבאותה תקופה ממש המשיכה לקבל סכומי כסף גדולים מעבודות בנייה.
בסופו של דבר, האישה שניהלה עם בעלה עסק שהכניס יותר מ-3.4 מיליון דולר, אך הציגה את עצמה בפני הממשלה כמובטלת הזקוקה לעזרה, תשלם על כך בשנתיים מחייה בכלא הפדרלי. הפרשה ממחישה כיצד עסק בנייה הפועל ללא רישיון יכול להפוך לחלק ממערכת רחבה של העלמות מס והונאות כספיות, וגם כיצד התנהלות שהוסתרה במשך שנים יכולה להיחשף כאשר הרשויות מתחילות לעקוב אחר הכסף.
