מהפכת הבינה המלאכותית אכן מייצרת מקומות עבודה, אבל העובדים שנהנים ממנה אינם בהכרח מתכנתים היושבים במשרדי הזכוכית של עמק הסיליקון. הם מגיעים בבוקר לאתרי בנייה, חובשים קסדות, יוצקים בטון, מותחים כבלי חשמל ומתקינים מערכות קירור במבנים העצומים שבתוכם אמורה הבינה המלאכותית "לחשוב".
דוח התעסוקה החדש בארצות הברית חשף את התמונה המפתיעה ביותר עד כה: המשק האמריקני איבד ביולי 23 אלף משרות, בניגוד לתחזיות שצפו תוספת של כ־80 אלף. במקביל, ענף הבנייה הוסיף 22 אלף עובדים — העלייה החודשית הגדולה ביותר מאז מרץ ואחד מנקודות האור הבודדות בדוח חלש ומדאיג.
המספרים מציירים כמעט שתי כלכלות נפרדות. ענפי האירוח והפנאי איבדו 40 אלף משרות, המסחר הקמעונאי קיצץ 19 אלף, השירותים הפיננסיים איבדו 14 אלף והממשל המקומי פיטר עשרות אלפי עובדים. חברות הבנייה, לעומת זאת, המשיכו לגייס — ולא כדי להקים שכונות חדשות למשפחות אמריקניות.
כ־20 אלף מתוך 22 אלף המשרות שנוספו ביולי היו בבנייה שאינה למגורים. קבלני מקצוע המתמחים בפרויקטים מסחריים ותעשייתיים גייסו לבדם 15,400 עובדים. חברות המקימות מבנים לא־מגורים הוסיפו 4,200 משרות, וחברות הנדסה כבדה ותשתיות הוסיפו עוד 400.
הנתון השנתי חד עוד יותר. ב־12 החודשים האחרונים נוספו לענפי הבנייה הלא־מגורית והתשתיות 126,400 עובדים, עלייה של 2.6 אחוזים. במקביל איבדו קבלני הבתים והשיפוצים 44,200 משרות. אמריקה בונה פחות בתים — אבל מקימה בקצב מסחרר מרכזי נתונים, תחנות כוח, קווי הולכה ומפעלים שיזינו את מרוץ הבינה המלאכותית.
הביקוש הגדול ביותר נרשם אצל חשמלאים, מתקיני מיזוג וקירור, שרברבים, עובדי מתכת, מפעילי ציוד כבד, קבלני בטון ומהנדסים. אלה בדיוק המקצועות שקשה להחליף באלגוריתם. הבינה המלאכותית עשויה לכתוב תוכנה, לנתח מסמכים ולענות ללקוחות — אבל היא עדיין אינה יכולה להקים בעצמה את המבנים ואת רשתות החשמל שעליהם היא תלויה.
הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה אינה מסמנת עובד כ"פועל בינה מלאכותית", ולכן אי אפשר לקבוע שכל 22 אלף המשרות החדשות נוצרו ישירות בזכות מרכזי נתונים. אולם הגיוס מתרכז בדיוק במקצועות ובאזורים שאליהם זורמים סכומי העתק של ענקיות הטכנולוגיה. כלכלני ענף הבנייה מצביעים על תנופת מרכזי הנתונים כאחד המנועים המרכזיים מאחורי העלייה.
"מספר המועסקים בבנייה הלא־מגורית המשיך לעלות בקצב בריא ביולי, כאשר תנופת ההשקעות במרכזי נתונים מזינה ביקוש מתמשך לקבלני מקצוע", אמר אנירבן באסו, הכלכלן הראשי של ארגון הקבלנים והבונים האמריקני.
מרכז נתונים אינו רק אולם מלא בשרתים. עוד לפני הכנסת המחשבים נדרשים אלפי עובדים להכשרת הקרקע, יציקת היסודות, בניית המבנים, סלילת כבישי הגישה והתקנת מערכות החשמל, הקירור, הגיבוי והכיבוי. כל מתקן כזה צורך כמויות עצומות של פלדה, בטון, נחושת, שנאים, גנרטורים וסוללות.
הביקוש הגדול ביותר נרשם אצל חשמלאים, מתקיני מיזוג וקירור, שרברבים, עובדי מתכת, מפעילי ציוד כבד, קבלני בטון ומהנדסים. אלה בדיוק המקצועות שקשה להחליף באלגוריתם. הבינה המלאכותית עשויה לכתוב תוכנה, לנתח מסמכים ולענות ללקוחות — אבל היא עדיין אינה יכולה להקים בעצמה את המבנים ואת רשתות החשמל שעליהם היא תלויה.
גם השכר עולה בהתאם. השכר הממוצע של עובדי הייצור והשטח בענף הבנייה הגיע ביולי ל־39.24 דולר בשעה — כ־21 אחוז יותר מהשכר הממוצע של עובדי ייצור במגזר הפרטי. במהלך השנה האחרונה עלה השכר בענף ב־5.2 אחוזים, לעומת עלייה של 3.2 אחוזים בכלל המקצועות המקבילים במשק.
עבור קבלנים ובעלי מקצוע, זהו שינוי דרמטי במפת ההזדמנויות. בניית הבתים הפרטיים סובלת מריבית גבוהה, ממחירי קרקע יקרים ומקונים שאינם מצליחים לעמוד בתשלומי המשכנתה. מרכזי הנתונים, לעומת זאת, ממומנים בידי כמה מהחברות העשירות בעולם, הנמצאות במרוץ שבו עיכוב של חודשים עלול לעלות להן מיליארדים.
אמזון, מיקרוסופט, גוגל, מטא וחברות טכנולוגיה נוספות התחייבו להשקיע סכומי עתק בשרתים, שבבים ומרכזי נתונים. כל אחת מהן חוששת שהמתחרות ישיגו לפניה את כוח המחשוב הדרוש להפעלת הדור הבא של מערכות הבינה המלאכותית. התוצאה היא מרוץ בנייה שאין לו כמעט תקדים בהיסטוריה התעשייתית המודרנית.
ג'ו ברוסואלס, הכלכלן הראשי של חברת הייעוץ אר־אס־אם, הגדיר את התופעה "מחזור־על היסטורי של השקעות הון". לדבריו, ההשקעה בתשתיות בינה מלאכותית עשויה להגיע ל־1.6 טריליון דולר בתוך שנתיים ול־4.5 עד 5 טריליון דולר בתוך חמש שנים.
הכסף אינו נשאר רק אצל יצרניות השבבים. הוא מחלחל למפעלי ציוד חשמלי, לחברות אנרגיה, לקבלני תשתיות ולמשרדי תכנון. ביולי הוסיף ענף האדריכלות וההנדסה 4,600 משרות, ואילו ייצור המוצרים בני־הקיימא הוסיף 18 אלף. ככל שהבינה המלאכותית מתרחבת, כך גדל הצורך בשנאים, טורבינות, כבלים, מערכות קירור ורכיבים תעשייתיים.
החסם הגדול ביותר כבר אינו בהכרח המחסור בשבבים, אלא החשמל. מרכזי הנתונים החדשים צורכים לעיתים חשמל בהיקף של עיר קטנה, ורשתות החשמל באזורים רבים אינן מסוגלות לחברם במהירות. חברות נאלצות להמתין שנים לחיבור לרשת, לממן תחנות כוח חדשות או להקים מקורות אנרגיה עצמאיים.
המחסור יוצר גל נוסף של עבודות: הקמת קווי הולכה, תחנות משנה, מתקני אגירת אנרגיה ותחנות ייצור. לכן הביקוש לעובדי הבנייה אינו נעצר בשערי מרכז הנתונים. הוא מתפשט לאורך כל שרשרת התשתיות הנדרשת להפעלתו.
טורסטן סלוק, הכלכלן הראשי של חברת אפולו גלובל מנג'מנט, הצביע על פרדוקס עמוק יותר. לפי ניתוחו, החברות הרחוקות ביותר מהמשתמש הסופי הן כיום הרווחיות ביותר בשרשרת הבינה המלאכותית. חברות האנרגיה ורשת החשמל שומרות בממוצע על רווח תפעולי של 41 סנט מכל דולר הכנסה. יצרניות השבבים והציוד מרוויחות 34 סנט, וחברות המחשוב והענן 24 סנט.
לעומתן, חברות המפתחות מודלים ויישומי בינה מלאכותית מפסידות בממוצע 59 סנט מכל דולר הכנסה. כלומר, החברות המקבלות את מירב תשומת הלב עדיין שורפות הון, בעוד מי שמוכר להן חשמל, שבבים, שרתים ומבנים כבר מרוויח.
לדברי סלוק, זהו גם הסיכון הגדול של התנופה. הרווחים של חברות האנרגיה, השבבים והבנייה תלויים בכך שחברות המודלים המפסידות ימשיכו להגדיל הכנסות או לגייס הון. כל עוד המשקיעים מוכנים לממן את המרוץ, ההזמנות ממשיכות לזרום. אם יתברר שהבינה המלאכותית אינה מייצרת תשואה מספקת, ברז ההשקעות עלול להיסגר במהירות.
גם קן סימונסון, הכלכלן הראשי של התאחדות הקבלנים הכלליים של אמריקה, הזהיר כי הפריחה אינה מובטחת. לדבריו, עיכוב במימון כבישים או הגבלות על מתן היתרים למרכזי נתונים עלולים להוביל לפיטורים בחלקים גדולים של הענף.
בקהילות רבות כבר מתעוררת התנגדות להקמת מרכזי נתונים בשל צריכת החשמל והמים, הרעש, זיהום האוויר והעובדה שלאחר סיום הבנייה הם מעסיקים מעט יחסית עובדים קבועים. המשמעות היא שעשרות אלפי המשרות עשויות להיות זמניות ותלויות בהמשך האישור של פרויקטים חדשים.
עבור הקהילה הישראלית־אמריקנית הפעילה בבנייה, בשיפוצים ובקבלנות, המסר ברור: מרכזי הנתונים ותשתיות האנרגיה הופכים לאחד השווקים החמים ביותר בארצות הברית. חשמלאים מוסמכים, מתקיני מערכות קירור, קבלני בטון ומנהלי פרויקטים בעלי ניסיון תעשייתי נמצאים בעמדה חזקה במיוחד.
אולם המעבר מבנייה למגורים לפרויקטים כאלה אינו אוטומטי. מרכזי נתונים דורשים תקני בטיחות מחמירים, ניסיון בעבודה עם מתח גבוה, מערכות גיבוי, אבטחה, כיבוי אש ובקרת אקלים מדויקת. קבלנים שירכשו את ההסמכות הנכונות ויבנו קשרים עם החברות הגדולות עשויים להיכנס לשוק המגלגל טריליונים; מי שיישאר תלוי רק בבניית בתים עלול להמשיך להרגיש את ההאטה.
דוח יולי חשף את אחת האירוניות הגדולות של העידן החדש. בזמן שעובדי משרדים חוששים שהבינה המלאכותית תחליף אותם, הפועלים שמקימים עבורה את העולם הפיזי נהנים מעלייה בביקוש ובשכר. לפחות בשלב הנוכחי, המהפכה הדיגיטלית הגדולה ביותר בהיסטוריה אינה מתקדמת רק באמצעות קוד — אלא בעזרת קסדות, מנופים, כבלי נחושת וידיים שממשיכות לבנות.
