וודלנד הילס – אחד מפרויקטי הבנייה השאפתניים ביותר שנראו אי פעם במערב הסן פרננדו ואלי יוצא לדרך, והוא צפוי לשנות לחלוטין את פני וודלנד הילס. ארבעה מגדלי מגורים בני 34 עד 42 קומות, השקעה של כשני מיליארד דולר וכ־3,500 יחידות דיור חדשות יהפכו את אזור וורנר סנטר לאחד ממוקדי הבנייה הגדולים ביותר בלוס אנג'לס בשנים הקרובות. אם התוכנית תצא לפועל במלואה, היא לא רק תשנה את קו הרקיע של האזור, אלא גם תהפוך לאחד ממיזמי הדיור בר־ההשגה הגדולים בתולדות העיר.
המיזם, שנקרא "ויווה לוס אנג'לס וורנר סנטר", מתוכנן לקום לאורך שדרות קנוגה, בלב אזור שכבר כיום עובר תנופת פיתוח מואצת. בניגוד לרבים ממגדלי היוקרה שנבנים ברחבי לוס אנג'לס, רוב הדירות בפרויקט החדש מיועדות לאזרחים ותיקים בעלי הכנסה נמוכה, אוכלוסייה שהולכת וגדלה במהירות ונפגעת במיוחד ממשבר הדיור החמור בקליפורניה.
ראשת עיריית לוס אנג'לס, קרן באס, בירכה בהתלהבות על התוכנית והגדירה אותה כאחת מאבני הדרך החשובות במאבק במשבר הדיור. לדבריה, מדובר בפרויקט שיספק אלפי דירות בר־השגה לאוכלוסייה הזקוקה להן יותר מכל. באס הדגישה כי הפרויקט מתקדם במסגרת תוכנית הדגל שלה לקיצור הליכי התכנון והאישור של פרויקטים הכוללים מאה אחוז דיור בר־השגה, מה שמאפשר ליזמים לחסוך שנים של הליכים בירוקרטיים ולעבור במהירות לשלב הביצוע.
לדברי ראשת העיר, מדובר בפרויקט שיספק אלפי דירות בר־השגה לאוכלוסייה הזקוקה להן יותר מכל. באס הדגישה כי הפרויקט מתקדם במסגרת תוכנית הדגל שלה לקיצור הליכי התכנון והאישור של פרויקטים הכוללים מאה אחוז דיור בר־השגה, מה שמאפשר ליזמים לחסוך שנים של הליכים בירוקרטיים ולעבור במהירות לשלב הביצוע.
בעירייה גם מבהירים כי שני מיליארד הדולרים שיושקעו בפרויקט אינם מגיעים מתקציב העיר. המימון יתבסס על שילוב של הון פרטי, אג"ח, זיכויי מס פדרליים ותוכניות מימון של משרד השיכון והפיתוח העירוני של ארצות הברית. היזם, חברת וולפוינט, מדגיש כי הפרויקט אינו דורש מימון ישיר מקופת העירייה, אלא נשען על מודל של שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי.
מאחורי הפרויקט עומדת גם מציאות דמוגרפית שאינה מותירה הרבה ברירות. על פי נתוני היזמים, עד שנת 2030 יחיו בלוס אנג'לס כמיליון תושבים בני 60 ומעלה. רבים מהם מתקשים לעמוד במחירי השכירות המאמירים, והמחסור בדיור המותאם לאזרחים ותיקים הפך לאחת הבעיות הבוערות ביותר בעיר. מבחינת היזמים, מדובר בניסיון לספק פתרון ארוך טווח לאוכלוסייה שהולכת וגדלה במהירות, כאשר רבים מהדיירים העתידיים חיים כיום על קצבאות או הכנסות מוגבלות.
חבר מועצת העיר בוב בלומנפילד, המייצג את האזור, מסביר כי הבחירה בוורנר סנטר אינה מקרית. לדבריו, האזור תוכנן במשך שנים להפוך למרכז העירוני החדש של הוואלי, עם בנייה לגובה, מגדלי משרדים, מתחמי מסחר ומגורים בצפיפות גבוהה. הפרויקט החדש, לדבריו, משתלב בתוכנית הפיתוח הכוללת של האזור ואינו מוקם בלב שכונה של בתים צמודי קרקע.
אלא שלא כולם מתלהבים מהתוכנית. כבר עם פרסום הפרטים החלו להישמע שאלות מצד תושבים בנוגע להשפעת הפרויקט על איכות החיים. אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות היא מספר מקומות החניה. על פי התכנון הנוכחי, כ־3,500 הדירות יזכו לכ־800 מקומות חניה בלבד – יחס נמוך במיוחד באזור שבו הרכב הפרטי הוא אמצעי התחבורה המרכזי. עבור רבים מתושבי הוואלי, המשמעות ברורה: יותר מכוניות ברחובות, יותר עומסי תנועה ויותר קושי למצוא חניה.
גם מערכת הכבישים המקומית צפויה לעמוד למבחן. אזור וורנר סנטר סובל כבר כיום מעומסים כבדים בשעות הבוקר ואחר הצהריים, בעיקר לאורך שדרות ונטורה, טופנגה קניון, ויקטורי, אוקסנרד וקנוגה. תוספת של אלפי דיירים חדשים, לצד מבקרים, עובדים ונותני שירות, עלולה להכביד עוד יותר על התשתיות, אף שבשלב זה טרם פורסמה תוכנית תחבורתית מפורטת שתיתן מענה לחששות.
במהלך הצגת הפרויקט התייחסה באס גם למשבר חסרי הבית בלוס אנג'לס והסבירה כי הרחבת היצע הדיור היא אחד הכלים המרכזיים לצמצום התופעה. היא אף עוררה סערה כאשר אמרה כי אנשים החיים ברחוב משתמשים לעיתים בסם מתאמפטמין כדי להישאר ערים בלילה מתוך חשש להירדם ולהיפגע. לאחר מכן הבהירה כי לא התכוונה להצדיק את השימוש בסמים, אלא לתאר את המציאות הקשה שבה חיים חסרי הבית בעיר.
אם לוחות הזמנים יישמרו, בניית המגדל הראשון צפויה להסתיים בתוך כשלוש שנים. עם זאת, פרויקטים בהיקף כזה נוטים לא פעם להיתקל בעיכובים, בהתנגדויות ובעלויות בלתי צפויות, ולכן הדרך עד להשלמת המיזם עוד ארוכה.
כך או כך, דבר אחד כבר ברור: וודלנד הילס עומדת בפני אחד השינויים הגדולים בתולדותיה. בעוד שבעירייה רואים בפרויקט הזדמנות נדירה להתמודד עם משבר הדיור ולהעניק פתרון לאלפי אזרחים ותיקים, לא מעט מתושבי הוואלי חוששים מהמחיר שהאזור ישלם בדרך – בכבישים, בחניה ובאופייה של אחת השכונות שהשתנו יותר מכל בעשור האחרון. אם התוכנית תצליח, היא עשויה להפוך למודל עבור ערים נוספות ברחבי ארצות הברית; אם תיכשל, היא תצטרף לרשימה ארוכה של פרויקטים שאפתניים שלא עמדו בציפיות. בכל מקרה, קו הרקיע של הוואלי כבר עומד בפני מהפכה.
