ממשל טראמפ מנסה לקדם מהלך שעשוי לחולל שינוי משמעותי בשוק הדיור האמריקאי: הרחבת השימוש בבתים מוכנים מראש, הנבנים במפעל ומורכבים בשטח. משרד השיכון והפיתוח העירוני של ארצות הברית פרסם הצעת תקנות חדשה, שמטרתה להסיר מגבלה רגולטורית ותיקה המונעת כיום בנייה של בתים מוכנים בני כמה קומות.
בלב המהלך עומדת פרשנות מחודשת לתקנה שנקבעה בשנת 1974, בתקופה שבה בתים ניידים אכן הועברו ממקום למקום לעיתים קרובות. על פי הכללים שנקבעו אז, כל חלקי הבית היו חייבים להיבנות על גבי שלדת מתכת קבועה. אלא שכיום, רובם המכריע של הבתים המיוצרים אינם מועברים כלל לאחר הצבתם, והדרישה הישנה הפכה, לדעת רבים, למכשול המעכב חדשנות ומייקר את עלויות הבנייה.
על פי ההצעה החדשה, לא יהיה עוד צורך שכל יחידה או קומה תישען על שלדה קבועה. במקום זאת, הדרישה תחול על המבנה השלם בלבד. המשמעות היא שניתן יהיה לייצר במפעל קומות נפרדות, להעבירן לאתר הבנייה ולהרכיב אותן למבנה רב-קומות. בכך עשוי להיפתח אפיק חדש לבניית דירות ובתים במחירים נמוכים יותר.
על פי ההצעה החדשה, לא יהיה עוד צורך שכל יחידה או קומה תישען על שלדה קבועה. במקום זאת, הדרישה תחול על המבנה השלם בלבד. המשמעות היא שניתן יהיה לייצר במפעל קומות נפרדות, להעבירן לאתר הבנייה ולהרכיב אותן למבנה רב-קומות. בכך עשוי להיפתח אפיק חדש לבניית דירות ובתים במחירים נמוכים יותר
במשרד השיכון מעריכים כי השינוי עשוי לחסוך בין 5,000 ל-10,000 דולר לכל בית, סכום המהווה קרוב לעשרה אחוזים מעלותו הממוצעת של בית מיוצר. השלדות ימשיכו לשמש לצורך ההובלה, אך לאחר מכן ניתן יהיה לפרקן ולעשות בהן שימוש חוזר, במקום להותירן כחלק קבוע מהמבנה.
שר השיכון סקוט טרנר אמר כי ארצות הברית זקוקה ליותר פתרונות דיור במחירים נגישים, וכי הסרת חסמים רגולטוריים תאפשר ליצרנים להגדיל את ההיצע ולהוזיל את העלויות. כיום חיים כ-20 מיליון אמריקאים בבתים שיוצרו במפעל, נתון הממחיש עד כמה הענף הפך לחלק משמעותי משוק הדיור.
במקביל למהלך שמקדם הממשל, מתגבשת בקונגרס הצעת חוק דו-מפלגתית רחבה יותר, המבקשת לבטל לחלוטין את דרישת השלדה הקבועה. את היוזמה מובילים הסנאטורים רובן גאלגו מאריזונה ותום טיליס מקרוליינה הצפונית, והיא צפויה להשתלב במסגרת חקיקת דיור רחבה יותר.
עם זאת, לא כל גורמי הענף מתלהבים מהשינוי. איגוד בוני הבתים המודולריים, שמושבו בווירג'יניה, מזהיר כי טשטוש הגבולות בין בתים מיוצרים לבין בנייה מודולרית עלול ליצור בלבול בקרב הצרכנים ולהעניק יתרון רגולטורי בלתי הוגן ליצרנים מסוימים.
גם מומחי נדל"ן סבורים כי מדובר רק בחלק מהפתרון. ג'ואל ברנר, כלכלן בכיר באתר הנדל"ן רילטור דוט קום, מציין כי החסמים העיקריים עדיין נמצאים ברשויות המקומיות. בערים ובמחוזות רבים קיימות מגבלות תכנון המונעות או מגבילות הקמת בתים מיוצרים, לעיתים מסיבות אסתטיות בלבד, למרות שבמקרים רבים קשה להבחין בינם לבין בתים שנבנו בשיטות מסורתיות.
האם המהלך ישפיע על ענף השיפוצים שבו עובדים ישראלים רבים?
התשובה היא ככל הנראה כן. באזור לוס אנג'לס, ובעיקר בעמק סן פרננדו, פועלים קבלנים, אנשי גמר ובעלי מקצוע ישראלים רבים. אם הבנייה המוכנה מראש תתרחב ותעבור גם למבנים בני כמה קומות, עשוי להיווצר שוק חדש של עבודות הרכבה, תשתיות, חיבורים, עבודות גבס, ריצוף, מטבחים, אינסטלציה, חשמל וגימור פנים.
בניגוד לתפיסה שלפיה בתים מוכנים מגיעים "מוכנים לחלוטין", גם מבנים כאלה זקוקים לשורה ארוכה של עבודות בשטח. למעשה, חלק ניכר מעבודות הגמר מבוצע לאחר הצבת המבנה באתר, ולכן הרחבת השימוש בשיטה הזו עשויה דווקא להגדיל את הביקוש לבעלי מקצוע ולקבלני משנה.
עם זאת, המהלך עלול להשפיע גם בכיוון ההפוך. אם חלק גדול יותר מתהליך הבנייה יעבור למפעלים, ייתכן שחלק מהעבודות המסורתיות באתרי הבנייה יצטמצם. לכן, עבור קבלנים ואנשי שיפוצים, המשמעות אינה בהכרח פחות עבודה, אלא שינוי באופי העבודה והתאמה לעולם בנייה תעשייתי ומתקדם יותר.
בזמן שאמריקה מחפשת פתרון למשבר דיור שנמשך כבר עשרות שנים, ממשל טראמפ מהמר על מהפכה שנולדת לא באתרי הבנייה, אלא על פסי הייצור. אם התוכנית תצא לפועל, היא עשויה לשנות לא רק את הדרך שבה בונים בתים בארצות הברית, אלא גם את שוק העבודה של אלפי בעלי מקצוע — ובהם לא מעט ישראלים.
