אמנם עובש תופס בדרך כלל את עיקר תשומת הלב של רוכשי בתים, בשל היותו נראה לעין והקשר הישיר שלו לבעיות בריאות, אך הוא רחוק מלהיות הסכנה היחידה. רכישת נכס מלווה לעיתים בסכנות חבויות אחרות — מסוכנות לא פחות — שעל הקונה לבחון במסגרת בדיקת הבית.
מעבר ללחות ולעובש, יש לוודא בדיקה של שלושה איומים מרכזיים: עופרת, גז ראדון בלתי נראה, ואסבסט המצוי לעיתים בחומרי בנייה ישנים. כל אחת מהסכנות הללו מצריכה בדיקות שונות, התמודדות מקצועית, ולעיתים גם עלויות משמעותיות.
עופרת: סכנה שקטה בבתים ישנים
עופרת יכולה להימצא בצבע ישן, בצנרת מים או בקרקע. בתים שנבנו לפני שנת 1978, אז נאסר השימוש בצבע על בסיס עופרת, נמצאים בסיכון מוגבר. חשיפה לעופרת מסוכנת במיוחד לילדים ועלולה לגרום לעיכוב בהתפתחות ולפגיעה במערכת העצבים; אצל מבוגרים היא עשויה לגרום לכאבי ראש, בעיות עיכול ואנמיה.
“אבק עופרת, לא רק שבבי צבע, הוא הסיכון העיקרי — הוא נשאף או נבלע בקלות,” אומר רוברט וייטס, מומחה לבדיקות סביבתיות ומייסד חברת אר.טי.קיי אנוויירומנטל גרופ (RTK Environmental Group).
שירות בדיקת עופרת אינו תמיד כלול בבדיקת בית סטנדרטית, ולכן מומלץ לוודא זאת. במידת הצורך ניתן להזמין בדיקה ייעודית בעלות ממוצעת של 300–700 דולר. אם נמצאה עופרת, יש להיעזר במומחה להסרת עופרת.
“אי-אפשר להיפטר מעופרת בניקוי בלבד,” מזהיר וייטס. “יש צורך בהסרה מקצועית או בכיסוי מיוחד.”
לפי אתר הום גייד (HomeGuide), עלות הסרת צבע מבוסס עופרת נעה בין 6 ל-17 דולר למטר מרובע.

מעבר ללחות ולעובש, יש לוודא בדיקה של שלושה איומים מרכזיים: עופרת, גז ראדון בלתי נראה, ואסבסט המצוי לעיתים בחומרי בנייה ישנים. כל אחת מהסכנות הללו מצריכה בדיקות שונות, התמודדות מקצועית, ולעיתים גם עלויות משמעותיות
ראדון: גז בלתי נראה — עם סכנה אמיתית
ראדון הוא גז רדיואקטיבי טבעי חסר צבע וריח, הנוצר מפירוק אורניום בקרקע וחודר לבתים דרך סדקים ופתחים ביסודות.
“כל רוכש בית חייב לבצע בדיקת ראדון,” אומר אינסו פארק, מנכ"ל ומייסד חברת אקוסנס (Ecosense), העוסקת בזיהוי וניטור ראדון. “ראדון הוא הגורם המוביל לסרטן ריאות בקרב לא-מעשנים.”
עלות בדיקה מקצועית נעה בין 75 ל-250 דולר, ולעיתים היא כלולה בבדיקת הבית. במקרה של רמות גבוהות, יש להזמין מומחה להפחתת ראדון, אשר ימליץ על מערכת אוורור מתאימה — היכולה להפחית עד 99% מריכוז הגז.
מערכת טיפוסית עולה בדרך כלל פחות מ-4,000 דולר. יש לשלב איטום סדקים ולבצע ניטור מתמשך, שכן רמות ראדון משתנות.
אסבסט: סיבים מסוכנים שלא רואים
אסבסט, ששימש בעבר לבידוד ולחיפוי, אסור כיום לשימוש בארצות הברית בחלק מהמוצרים, אך עדיין קיים בבתים ישנים. סיבי אסבסט גורמים למחלות קשות, ובהן מזותליומה — מחלה המתפתחת לעיתים שנים אחרי החשיפה.
בדיקות אסבסט לרוב אינן חלק מבדיקת בית שגרתית ודורשות הזמנת מומחה. העלות הכוללת נעה בין 400 ל-800 דולר לבית בגודל כ-140 מ"ר.
אם מתגלים חומרים המכילים אסבסט, מומלץ להיעזר בחברה סביבתית. לפי וייטס, במקרים שבהם החומר שלם ולא מתפורר, ייתכן שעדיף להשאירו תחת פיקוח. אם הוא פגום — נדרשת הסרה מקצועית בעלות של 2,000–10,000 דולר, בהתאם לגודל המבנה.
מה עושים כשמגלים סכנה?
רוכשי בית צריכים לבדוק אם המוכר מוכן להשתתף בעלויות או לתקן את הבעיה לפני סגירת העסקה.
“יש לכם זכות מלאה לדרוש הנחות, תיקונים או ויתורים,” אומרת קארה אמיר, סוכנת נדל"ן בחברת קולדוול בנקר (Coldwell Banker), המורשית בפלורידה ובקליפורניה. “עם זאת, חשוב להבין שהבעיה עשויה להיות רחבה יותר ממה שגילתה הבדיקה הראשונית.”
לעיתים, עזיבת העסקה היא המהלך הנכון — אך במקרים רבים אפשר להגיע להסכם משתלם, כל עוד העלויות והסיכונים מנוהלים נכון.











