משבר הדיור בלאס וגאס הגיע לשיא חדש: דונם אדמה בעמק נמכר כיום ביותר ממיליון דולר, וחברות הבנייה מתקשות להצדיק כלכלית פרוייקטים חדשים בשל שליטה ממשלתית על הקרקע. כך נמסר במהלך כנס בכירי תעשיית הדיור בנבדה שהתקיים השבוע.
"אנחנו מאוד מוגבלים באדמה עם כ-26,000 דונם של אדמה זמינה לפיתוח בדרום נבדה", אמרה טינה פריאס, מנכ"לית איגוד בוני הבתים של דרום נבדה, במהלך פאנל על מצב הדיור שארגן הארגון שלה. לדבריה, השגת אדמה מתאימה לפיתוח ממשרד ניהול הקרקעות הפדרלי (BLM) מייקרת כל כך את העלויות שפרוייקטים אינם הגיוניים מבחינה כלכלית.
"אנחנו גם רוצים לעבוד על התהליכים המאתגרים של BLM, התהליכים והעיכובים האלה הם לעתים קרובות האתגרים הגדולים ביותר בכל הנוגע לגישה לאדמה תוך זמן סביר כדי לייצר את האספקה הדרושה", הוסיפה פריאס.
הפעולה הפוליטית ברמה המדינתית בנושא הדיור והכישלונות ברמה הפדרלית בהנגשת יותר אדמות פדרליות לפיתוח היו בראש רשימת הנושאים שהועלו במהלך הפאנל.
הדיור כנושא מרכזי
גרג פרארו, נשיא ומייסד The Ferraro Group, חברת יחסי ציבור הקשורה לתעשיית הבנייה, אמר שהעברת חוק הגישה והנגישות של נבדה, שיחדיר 133 מיליון דולר לכיוון "פרוייקטי דיור נגישים" בבית המחוקקים של המדינה, יעזור להקל על משבר הדיור של העמק ומהווה צעד טוב לכיוון העתיד.
לדבריו, ברור שהדיור הוא כיום הנושא החשוב ברמה המדינתית. "אנשים חשים את זה, זה לא תיאורטי, זה לא אזוטרי, זה לא פוליטי, זה אמיתי ואנשים חשים את זה באופן עקיף - הנכדים שלכם, הקרובים שלכם, המשפחות שלכם, ההורים הקשישים שלכם, מי שזה לא יהיה מבין שיש לנו - אני לא אוהב להשתמש במילה משבר, אבל יש לנו בעיה קשה מאוד", אמר פרארו.
בוני הבתים של דרום נבדה מתמודדים עם מספר אתגרים מאז תקופת הקורונה, כולל עלויות בנייה מוגברות, ריבית משכנתא גבוהה, מחסור בכוח עבודה, אינפלציה, מחירי בתים גבוהים שיא ושפע של רישומים בצד המכירה החוזרת.
מעל לכל זה, פרארו אמר שיש נושא מגדיר אחד נוסף כשמדובר בדיור בעמק. "אנחנו מוגבלים באדמה", אמר, "וזה הליבה של האתגר הזה".
הממשלה הפדרלית שולטת בכמעט 80 אחוז מכל הקרקע במדינה והייתה איטית בשחרור שלה מאז 1998, כאשר חוק ניהול הקרקעות הציבוריות של דרום נבדה הועבר לראשונה. עם זאת, מאז שהחוק הועבר במטרה לפרוק באופן ספציפי קרקע בשליטה פדרלית באזור, רק כ-17,519 דונם שוחררו ו-BLM למעשה הגדיל את חלקו בקרקע במדינה, על פי דיווחים מרובים.
המחסור בכוח עבודה מיומן מהווה אתגר נוסף משמעותי לתעשייה. על פי המחקר, עיכובים בזמני הבנייה עקב מחסור בעובדים עולים לתעשייה הלאומית 10.8 מיליארד דולר בשנה. כ-19,000 בתים לא נבנו בשנה שעברה בגלל מחסור בכוח עבודה, מה שמייצג הפסד של כ-8.1 מיליארד דולר
חקיקה פדרלית
מוקדם השבוע הכריז הסנטור מייק לי, רפובליקני מיוטה, שהוא מושך את המעמד שלו לכלול שפה ב"החוק הגדול והיפה" של הקונגרס שהיה מכוון את BLM לפרוק עד 1.2 מיליון דונם של אדמה פדרלית לדיור.
חבר הקונגרס מארק אמודיי, הנציג הרפובליקני היחיד של נבדה בקונגרס, הוביל מאמץ דומה כשהחוק היה בבית הנבחרים, והגרסה שלו הייתה מכוונת לחלקים ספציפיים של אדמה במדינה שיכולים להימכר במקום להשאיר את ההחלטה ל-BLM.
בנוסף, חוק הפיתוח הכלכלי והשימור של דרום נבדה, שהוצג מחדש במרץ בבית הנבחרים, יאפשר למחוז קלארק לפתח עד 25,000 דונם של אדמה פדרלית במהלך 50 השנים הבאות ולהגן על יותר מ-2 מיליון דונם.
סם גילבורד, הדירקטור לחקיקה פדרלית של האיגוד הלאומי לבוני בתים, שדיבר בפאנל אמר שהמצב הרוח בוושינגטון בנוגע למשבר הדיור הכולל של האומה הוא קשה. לדבריו, פתרון יגיע כנראה "חתיכה חתיכה" מהקונגרס בניגוד ל"חוק אחד גדול ויפה" שיתמודד עם הבעיה כולה בצורה חזיתית.
"כרגע הייתי משתמש בשלוש מילים לתיאור זה: מורכב, מתסכל ומסובך", אמר. "המחוקקים כן רוצים לפתור את הבעיה הזו של איך אנחנו משיגים יותר דיור, איך הממשלה הפדרלית יכולה למנף את הכלים שיש לה לרשותה כדי לפתור את הבעיה הזו. הנושא הזה כמו נושאים אחרים רבים יהיו דעות שונות על איך לפתור אותו, אז אחד הדברים לגבי דיור הוא אם אפשר להתמודד איתו בדרך מקיפה וגדולה".
הוא ציין מחקר אחרון של המכון לבוני בתים שמראה שזמני בנייה ארוכים יותר הקשורים למחסור בכוח עבודה מיומן עולה לתעשיית הבנייה הלאומית 10.8 מיליארד דולר מדי שנה ושכ-19,000 בתים ברחבי המדינה לא נבנו בשנה שעברה בגלל מחסור בכוח עבודה, מה שמסתכם בכ-8.1 מיליארד דולר.
מחסור בכוח עבודה
המחסור בכוח עבודה מיומן מהווה אתגר נוסף משמעותי לתעשייה. על פי המחקר, עיכובים בזמני הבנייה עקב מחסור בעובדים עולים לתעשייה הלאומית 10.8 מיליארד דולר בשנה. כ-19,000 בתים לא נבנו בשנה שעברה בגלל מחסור בכוח עבודה, מה שמייצג הפסד של כ-8.1 מיליארד דולר.
המצב מחריף עוד יותר כשמביאים בחשבון את המשך העלייה במחירי החומרים, הריבית הגבוהה למשכנתאות, והתחרות על הקרקע המועטה הזמינה לפיתוח. הממשלה הפדרלית, שמחזיקה בכמעט 80% מהקרקע בנבדה, נותרה החסם המרכזי בפני פתרון משבר הדיור.
בעוד שחברות הבנייה מקווות לפתרונות מהירים ברמה הפדרלית, הן נאלצות להסתמך על יוזמות מדינתיות ומקומיות. חוק הגישה והנגישות של נבדה, שיחדיר 133 מיליון דולר לפרוייקטי דיור נגישים, נחשב לצעד חיובי אך לא מספיק לפתרון הבעיה הרחבה.
בסופו של דבר, ללא שינוי משמעותי במדיניות הפדרלית לגבי שחרור אדמות, נבדה ובפרט לאס וגאס ימשיכו להיאבק עם מחירי דיור גבוהים ומחסור בהיצע שמשפיע על איכות החיים של התושבים.
