בסיומה של פגישה סגורה וטעונה עם איגוד בוני דרום טקסס, חברת הקונגרס הרפובליקנית מוניקה דה לה קרוז הציבה השבוע קו אדום ברור מול מדיניות ההגירה של הנשיא דונלד טראמפ. בניגוד לרטוריקה התקיפה שמוביל הבית הלבן, הודיעה דה לה קרוז כי תפעל לקידום מסלולים חדשים שיאפשרו למהגרים לעבוד כחוק בתעשיית הבנייה – ענף שלדבריה נמצא על סף קריסה ממשית.
ההצהרה, שנמסרה ביום שני, מסמנת חריגה בולטת מהקו הרשמי של המפלגה הרפובליקנית, ומגיעה על רקע זעם הולך וגובר בקרב יזמים, קבלנים ובעלי עסקים בדרום טקסס. אלה מתריעים כי גל מעצרים של רשות אכיפת ההגירה והמכס – יותר מ־9,100 בני אדם בשנה האחרונה באזור בלבד – משתק את אתרי הבנייה, מבריח עובדים ומוביל לעצירת פרויקטים בהיקפים של מיליוני דולרים.
דה לה קרוז, תושבת אדינבורג שבדרום המדינה, הציעה לאמץ מודל דומה לזה הקיים בענף החקלאות: יצירת תוכנית ויזה ייעודית לעובדי בניין זרים, שתאפשר העסקה חוקית ומפוקחת. “אנחנו צריכים לבחון ברצינות היכן תעשיית הבנייה משתלבת במערכת הקיימת”, אמרה. “בלי כוח אדם – אין בנייה, ובלי בנייה אין צמיחה”.
דה לה קרוז, תושבת אדינבורג שבדרום המדינה, הציעה לאמץ מודל דומה לזה הקיים בענף החקלאות: יצירת תוכנית ויזה ייעודית לעובדי בניין זרים, שתאפשר העסקה חוקית ומפוקחת. “אנחנו צריכים לבחון ברצינות היכן תעשיית הבנייה משתלבת במערכת הקיימת”, אמרה. “בלי כוח אדם – אין בנייה, ובלי בנייה אין צמיחה”.
העמדה הזו מציבה את דה לה קרוז במסלול התנגשות ישיר עם טראמפ, שנבחר מחדש לאחר שהבטיח להרחיב את הגירושים ולהקשיח את האכיפה. אך חברת הקונגרס אינה נסוגה. “הבוחרים שלי שלחו אותי לוושינגטון כדי לייצג אותם, גם כשזה לא נוח לממשל”, אמרה. “בסופו של דבר, האחריות שלי היא לדרום טקסס, לקהילה שלי, וליכולת שלה להמשיך להתקיים ולשגשג”.
הדברים הללו ממחישים את הפער העמוק בין אידיאולוגיית ההגירה הנוקשה של הרפובליקנים ברמה הלאומית, לבין המציאות הכלכלית בשטח – במיוחד באזורים שתלויים באופן כרוני בעבודה מהגרת. בדרום טקסס, ענף הבנייה נשען במידה רבה על עובדים זרים, ורבים מהם חיים ועובדים באזור שנים ארוכות.
התמיכה הפומבית של דה לה קרוז הגיעה בעקבות פגישה עם הנהגת איגוד בוני דרום טקסס, שבה עלו לא רק ההפסדים הכלכליים, אלא גם חוסר הוודאות המשפטי. מריו גררו, המנהל הביצועי של האיגוד, סיפר כי קבלנים אינם יודעים עוד מה מותר ומה אסור כאשר קציני הגירה פושטים על אתרי עבודה. “אנחנו לא מקבלים תשובות ברורות”, אמר. “לא תמיד ברור אם נדרשים צווי חיפוש, מה הזכויות שלנו כמעסיקים, ואיך אנחנו אמורים להגן על עצמנו”.
לדבריו, הפחד מפשיטות הפך לחלק מהשגרה, וגרם לעובדים רבים להיעלם מאתרי הבנייה – לא רק בענף זה, אלא גם במסעדות ובעסקים קטנים. בנובמבר האחרון כינס האיגוד מפגש חירום רחב היקף, שבו השתתפו יותר מ־300 נציגים מעולמות הבנייה, הנדל”ן, העץ, הבנקאות והממשל המקומי. כמעט כולם תיארו פגיעה ישירה בפעילות העסקית, עיכובים בפרויקטים והפסדים מצטברים.
“אנחנו מנסים לעשות את הדבר הנכון”, אמר גררו. “אבל בלי עובדים, הבנייה פשוט לא יכולה להמשיך”. המשפט הזה הפך, לדבריו, לסמל של המשבר.
ההתבטאות של דה לה קרוז אינה מבודדת לחלוטין. בחודשים האחרונים מתגלה תזוזה זהירה גם בקרב רפובליקנים נוספים, שמחפשים נוסחת ביניים בין אכיפה נוקשה לבין צרכים כלכליים. בספטמבר האחרון הגיש חבר הקונגרס לויד סמאקר מפנסילבניה מחדש הצעת חוק ליצירת קטגוריית ויזה חדשה לעובדים “חיוניים” שאינם חקלאיים. אל ההצעה הצטרף גם חבר הקונגרס הדמוקרטי הנרי קואיאר מלרדו, שמייצג אזור גבול דומה לזה של דה לה קרוז ואף נפגש עם איגוד הבונים.
גם להיסטוריה האישית של דה לה קרוז בנושא יש משקל. בשנה שעברה קידמה את הצעת החוק “ברסרו 2.0”, שנועדה לעדכן את מנגנון ויזות העבודה החקלאיות. ההצעה כללה הקלות בירוקרטיות, אפשרות לניידות עובדים בין מעסיקים בתוך המדינה, עדכון שכר מינימום והארכת תקופת ההעסקה. אף שהחוק לא עבר, משרד ביטחון המולדת אימץ מאוחר יותר חלק מהרעיונות והקל על הליך הבקשה.
המקרה של דרום טקסס חושף את הסתירה שבין הבטחות קמפיין למציאות הכלכלית. טראמפ ורבים מבכירי מפלגתו טענו כי הידוק האכיפה יפנה משרות לאמריקאים. בפועל, קבלנים ויזמים מדווחים כי אינם מצליחים לגייס עובדים מקומיים למשרות הקשות והפיזיות בענף הבנייה – גם כאשר השכר עולה.
דה לה קרוז הודיעה כי בכוונתה להיפגש עם נציגי משרד העבודה האמריקאי כדי לבחון פתרונות אפשריים. “זה לא דיון תיאורטי”, אמרה. “מדובר בפרנסה של אלפי משפחות וביכולת של אזור שלם להמשיך להתפתח”.
השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא כיצד יגיב ממשל טראמפ. מצד אחד, הנשיא ביסס את כוחו הפוליטי על קו תקיף של גירושים. מצד שני, פגיעה מתמשכת בענפים מרכזיים כמו בנייה עלולה לכרסם בהבטחות הצמיחה והשגשוג הכלכלי.
בינתיים, דה לה קרוז מסמנת מגמה: דור של רפובליקנים שמוכן לאתגר את הקו המפלגתי כשהוא מתנגש עם המציאות בשטח. “הנאמנות שלי היא קודם כול לאנשים שבחרו בי”, אמרה. העימות המתהווה בין צורכי הכלכלה למדיניות ההגירה צפוי להפוך לאחד הדיונים המרכזיים בפוליטיקה האמריקאית בשנים הקרובות – וטקסס, כך נראה, תהיה בחזית.
