מיאמי – אחד הסימנים הברורים ביותר לעומק המשבר בשוק הדיור האמריקאי הגיע השבוע מחברת לנאר, מחברות הבנייה הגדולות בפלורידה. בדוח הרווחים הרבעוני שלה הודיעה החברה כי הפחיתה את מחיר המכירה הממוצע של בתיה בכ־10% ברבעון האחרון, על רקע ביקוש חלש מצד קונים שמתקשים לעמוד בעלויות הדיור וחוששים מהמצב הכלכלי.

לפי הנתונים, מחיר המכירה הממוצע של בתים שנמסרו בשלושת החודשים שהסתיימו בנובמבר עמד על 386 אלף דולר – ירידה חדה לעומת 430 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בהפחתה ממוצעת של כ־44 אלף דולר לבית, מהלך חריג בהיקפו עבור חברה בסדר גודל כזה.

בלנאר הסבירו כי הירידה במחירים נובעת בעיקר מהרחבה משמעותית של תמריצי מכירה – הנחות, סיוע במימון והטבות שונות – שנועדו לעודד קונים ולשמור על קצב מסירות. בזכות מהלך זה הצליחה החברה להגדיל את מספר מסירות הבתים בכ־4% לעומת השנה שעברה, למרות החולשה המתמשכת בשוק.

התחזית קדימה אינה מעודדת. לנאר מעריכה שמחיר המכירה הממוצע של בתים שיימכרו בין דצמבר לפברואר יעמוד על 365 עד 375 אלף דולר – ירידה של כ־8% עד 10.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. המשמעות היא שהלחץ על המחירים אינו זמני, אלא משקף שינוי עמוק במצב השוק.

מנכ״ל החברה, סטיוארט מילר, תיאר את המצב כ”נורמליות חדשה” שאליה נאלצים הבנאים להסתגל. לדבריו, לנאר שמרה על רמת תמריצים והתאמות מחיר של כ־14% כדי להתמודד עם תנאי השוק, תוך התמקדות בשמירה על נפח פעילות גם במחיר של שחיקת רווחיות. אף ששיעורי הריבית התמתנו במעט, נגישות הדיור ואמון הצרכנים נותרו מאתגרים במיוחד, והוא הודה כי השוק עדיין מחפש את שיווי המשקל החדש שלו.

התחזית קדימה אינה מעודדת. לנאר מעריכה שמחיר המכירה הממוצע של בתים שיימכרו בין דצמבר לפברואר יעמוד על 365 עד 375 אלף דולר – ירידה של כ־8% עד 10.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. המשמעות היא שהלחץ על המחירים אינו זמני, אלא משקף שינוי עמוק במצב השוק.

המחיר לכך ניכר בשורת הרווח. שולי הרווח הגולמיים של החברה במכירות בתים ירדו ל־17% בלבד, מתחת לציפיות וול סטריט שעמדו על 17.5%. ברבעון הנוכחי מצפה לנאר לשחיקה נוספת, עם שולי רווח של 15% עד 16% – נתון נמוך משמעותית מהתחזיות המוקדמות. בעקבות הדיווח, מניית החברה ירדה בכ־3% עם פתיחת המסחר.

כלכלנים מצביעים על שילוב של גורמים שמזינים את המשבר. ג’ואל ברנר, כלכלן בכיר באתר רילטור.קום, אומר כי הגורם המרכזי שמכביד על הבנאים ועל שוק היד השנייה הוא ביקוש חלש מצד הקונים. לדבריו, שיעורי משכנתאות שנותרו גבוהים בעקשנות, יוקר מחיה מתמשך ואי־ודאות כלכלית רחבה גורמים לרבים לדחות רכישת דירה או להפוך לבררנים במיוחד. לכך מצטרפות עלויות בנייה עולות, בין היתר בשל מכסים ומחסור בכוח אדם, שמגבירים את הלחץ לפנות מלאי גם במחיר של ויתור על רווח.

עבור קונים בעלי יכולת, המצב יוצר הזדמנויות. בנאים, ובהם לנאר, מציעים כיום הנחות ותמריצים אטרקטיביים שמטרתם להטות את הכף לטובת בתים חדשים על פני בתים קיימים. עם זאת, ברנר מזהיר כי בטווח הבינוני מדובר בסימן מדאיג: שחיקת הרווחיות צפויה להאט את קצב הבנייה בשנים הקרובות, מה שעלול להחריף מחדש את מחסור ההיצע.

בשיחה עם משקיעים נשמע מילר חריג בישירותו. הוא תיאר את שוק הדיור ככזה ששקוע במשבר נגישות עמוק, והודה שמשפחות אמריקאיות ממעמד הביניים חשות מודרות יותר ויותר מהחלום האמריקאי של בעלות על בית. לדבריו, אם התעשייה והממשלה לא יפעלו במהירות לגיבוש פתרונות מעשיים, הציבור עלול לפנות לדרישות רדיקליות יותר ולתמוך בפתרונות ממשלתיים מרחיקי לכת, אותם כינה “סוציאליסטיים”, הכוללים הבטחות רחבות למשאבים זמינים וזולים.

מילר הדגיש כי מחירי הבתים נותרו גבוהים בשל אינפלציה ומחסור כרוני בהיצע, שנובע משנים של תת־ייצור. האטה בבנייה חדשה בשנה האחרונה רק החריפה את הבעיה. עם זאת, הוא הזהיר מפני פתרון פשטני של הצפת השוק בבתים חדשים: מהלך כזה עלול לפגוע בערך הנכסים של בעלי בתים קיימים ולערער עוד יותר את אמון הצרכנים. במקביל, אם הבנאים לא יצליחו להשיג תשואות סבירות, הם עלולים לצמצם או להקפיא פרויקטים – תרחיש שיפגע ביכולת להגדיל היצע בטווח הארוך.

למרות התמונה הקודרת, מילר הביע זהירות אופטימית לגבי הממשל הפדרלי. לדבריו, ההתמקדות הגוברת של וושינגטון במשבר הדיור היא סימן מעודד, והוא מעריך שקיימת סבירות גבוהה לצעדים נחרצים לשיפור הנגישות. הנשיא דונלד טראמפ הצהיר כי יפעל להקלת מחירי הדיור, והקונגרס מקדם חבילת חקיקה שנועדה לייעל הליכי היתרים ולצמצם חסמים רגולטוריים.

מילר שיבח את הדיאלוג בין הממשל לבוני הבתים ואיגודי התעשייה, וציין כי על אף הביקורת הציבורית והוויכוחים האידיאולוגיים, עצם העלאת רעיונות נועזים לשולחן היא התפתחות חיובית. לדבריו, רק שילוב של צעדי מדיניות, תמריצים כלכליים ורפורמות מבניות יוכל לעצור את הסחף ולהחזיר את שוק הדיור למסלול שמאפשר למשפחות אמריקאיות לחלום – ולא רק לצפות מהצד.