החלום האמריקני של בעלות על בית הפך לסיוט כלכלי עבור רוב תושבי לוס אנג'לס, כאשר נתונים חדשים חושפים כי רק 13% מהמשפחות במחוז יכולות להרשות לעצמן לקנות בית – ירידה מ-16% לפני שלוש שנים בלבד. הנתונים, שפורסמו השבוע על ידי איגוד המתווכים של קליפורניה, מציגים מציאות קשה: משפחה שמעוניינת לרכוש בית צריכה להרוויח לפחות 226 אלף דולר בשנה ולהחזיק 176 אלף דולר במזומן.
הזעזוע הכלכלי: עלייה של 40 אלף דולר בשלוש שנים
הנתונים מהרבע השני של 2025 ממחישים את גודל השינוי. ההכנסה הנדרשת לקניית בית עלתה ב-40 אלף דולר בשלוש שנים – קפיצה של 22%. זאת בעוד שהשכר הממוצע באזור לוס אנג'לס עלה באותה תקופה רק ב-15%, על פי מדד פדרלי לשכר.
המחיר החציוני לבית במחוז לוס אנג'לס עומד כיום על 879,900 דולר – עלייה של 54,250 דולר מהרבע השני של 2022. התשלום החודשי הממוצע הגיע ל-5,650 דולר – עלייה של אלף דולר, או 22%, לעומת שלוש שנים קודם לכן.
"זה עוד סימן לכך שהדיור המקומי הפך לבלתי נגיש", כתב ג'ונתן לנסנר, מחבר הדו"ח. "קחו בחשבון את ההוצאות המאמירות האלה, ואז חשבו על עלייה של 15% בלבד בשכר בדרום קליפורניה באותה תקופה".
הנוסחה הקטלנית: ריבית גבוהה ומחירי נדל"ן מטפסים
המשבר נובע משילוב של שני גורמים עיקריים. ראשית, שיעור הריבית הממוצע זינק מ-5.4% בשנת 2022 ל-6.9% בשנת 2025. שנית, מחירי הנדל"ן המשיכו לטפס בעקביות.
הריביות הגבוהות אינן נובעות רק מהפסקת מדיניות "הכסף הזול" של הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי גם הפסיק לרכוש אג"ח משכנתאות לפני שלוש שנים – מהלך שנועד לשמור בעבר על ריביות נמוכות. במהלך משבר הקורונה כמעט הכפיל הפדרל ריזרב את החזקותיו באג"ח משכנתאות והגיע ל-2.7 טריליון דולר, כדי לתמוך בשוק הדיור.
לפי החישוב המקובל, משפחה צריכה להקדיש 30% מהכנסתה לתשלומי המשכנתא, כולל מקדמה של 20% – מה שמסביר את הדרישה ל-176 אלף דולר במזומן בעת סגירת העסקה.
המשבר אינו מוגבל ללוס אנג'לס בלבד. ברחבי קליפורניה ההכנסה הנדרשת לקניית הבית החציוני, שמחירו 905,680 דולר, עומדת כיום על 232,400 דולר – עלייה של 33,200 דולר או 17% בשלוש שנים. רק 15% מתושבי קליפורניה יכולים להרשות לעצמם לרכוש בית, לעומת 16% בשנת 2022
המיעוט הזכאי: מי באמת יכול להרשות לעצמו?
מי בכלל מרוויח סכומים כאלה בלוס אנג'לס? התשובה מדאיגה. מעגל הקונים הפוטנציאליים מצטמצם בהתמדה, וכולל בעיקר עובדי היי-טק, רופאים, עורכי דין, מנהלים בכירים ויזמים.
הירידה במספר המשפחות הזכאיות – מ-16% ל-13% – היא אחת הסיבות המרכזיות לכך שמכירות הבתים במחוז לוס אנג'לס נמוכות בהרבה מהממוצע ההיסטורי, על פי נתוני חברת אטום (Attom).
בעיה מקומית, מדינתית וארצית
המשבר אינו מוגבל ללוס אנג'לס בלבד. ברחבי קליפורניה ההכנסה הנדרשת לקניית הבית החציוני, שמחירו 905,680 דולר, עומדת כיום על 232,400 דולר – עלייה של 33,200 דולר או 17% בשלוש שנים. רק 15% מתושבי קליפורניה יכולים להרשות לעצמם לרכוש בית, לעומת 16% בשנת 2022.
גם ברמה הארצית המצב חמור. רכישת הבית החציוני בארצות הברית, שמחירו 429,400 דולר, דורשת הכנסה שנתית של 110,400 דולר. מדובר בעלייה של 17,200 דולר או 18% מאז 2022. שיעור המשפחות שיכולות לעמוד בדרישה ירד מ-38% ל-34% בלבד.
השלכות חברתיות נרחבות
המשבר יוצר פער הולך וגדל בין דורות ובין מעמדות. צעירים שגדלו בקליפורניה מוצאים עצמם נאלצים לעזוב את המדינה או לוותר על החלום של בעלות על בית. מורים, שוטרים, כבאים ועובדי ציבור נוספים – שנחשבו בעבר חלק מהמעמד הבינוני – כבר אינם מסוגלים לרכוש בתים באזורים שבהם הם עובדים.
המצב גם יוצר תופעה של "מדחף דיור": אנשים נאלצים לעבור לאזורים מרוחקים יותר ממקום עבודתם, מה שמחריף את עומסי התנועה, מגביר את זיהום האוויר ומלחיץ את מערכות התחבורה הציבורית.
תחזיות עגומות לעתיד
המומחים אינם צופים הקלה באופק. הפדרל ריזרב צפוי להותיר את הריביות גבוהות כדי להילחם באינפלציה, והיצע הבנייה החדשה אינו מדביק את קצב הביקוש. במקביל, האוכלוסייה ממשיכה לגדול והתעשיות הטכנולוגיות והבידור מושכות עובדים חדשים לאזור.
"זה לא רק נושא כלכלי – זה נושא של צדק חברתי", אמר אחד החוקרים. "כשרק 13% מהאוכלוסייה יכולים להרשות לעצמם לקנות בית, המשמעות היא שאנחנו בונים חברה של שני מעמדות: בעלי נכסים ושוכרים לכל החיים".
המשבר בלוס אנג'לס הוא מיקרוקוסמוס של בעיה רחבה יותר בחוף המערבי של ארצות הברית – אזור שבו הצלחה כלכלית ואיכות חיים גבוהה הולכות יד ביד עם פרדוקס של חוסר נגישות לדיור עבור אותם אנשים שתורמים לכלכלה המקומית.
